סרט שצפיתי בו הלילה

לפני כמה דק' סיימתי לצפות בסרט שנקרא "היעלמות" סרט מתח(בערוץ סינמה בכבלים) , חבר מחפש את חברתו שנעדרה במשך 3 שנים. החוטף שמתברר כסוציופאט פונה לחבר ומציע לו לעבור מה שחברתו עברה כדי לגלות, ואז הוא מציע לחבר לשתות קפה עם סם שינה והבחור משתכנע כדי לגלות מה עלה בגורל חברתו..אחרי כמה זמן הוא מגלה שהסוציופאת קבר אותו חי ואז הוא משתגע רק בסוף הסרט הוא מגלה והוא מקבל התקף שגעון. אני פרצתי בבכי ואני בהלם, אחרי מה שראיתי אני לא יודעת איך להירגע זה זעזע אותי בצורה כזאת שאני בהלם מוחלט ומרגישה שאני נכנסת להתקף חרדה ופחד אימתני וגם זעזוע מהאנושות.

מירב שלום הסרט באמת קשה. ראיתי אותו לפני כמה שנים ואני עדיין זוכר אותו כמפגש לא נעים. אחד הדברים שקורים בסרט או בספר זה המפגש עם אותם פחדים אפלים שיש לכל אחד מאיתנו. ההיפרדות הפתאומית והמוות שמוצגים בסרט הזה בצורה כל כך ישירה מעוררים אי שקט, וזו מן הסתם מטרתו. נסי לחשוב היכן נגע הסרט בתוכך. האנושות אינה שלילית כולה ואירועים כמו בסרט נדירים. העניין הוא לא המציאות החיצונית אלא דווקא הפחדים הראשוניים הפנימיים שמתעוררים מהסיפור. זה בוודאי נותן לך חומר למחשבה שאולי תוכלי בהמשך להפוך אותו למקור לכוח ולמידה. לגבי ההתמודדות המיידית, זכרי שמדובר רק בסרט אמריקאי ולא במציאות, שמעי מוסיקה נעימה או צפי בסדרה קלילה בטלויזיה, ואני מקווה שתוכלי ללכת לישון במהרה. לילה טוב ד"ר אורן קפלן

אני מודה לך מקרב לב על תשובתך אולי רק בזכותך אני אוכל לישון הלילה דבר שנראה לי לפני עשר דק' כמשימה בלתי אפשרית. הלוואי ולא הייתי צופה בסרט הזה, אני מתחרטת על כך מעמקי נשמתי. (מה שאתה לא יודע לא פוגע בך..) למעשה לפני כמה שנים מישהו התחיל לספר לי על סרט שבו קוברים מישהו חי (חא ידעתי שמדובר בסרט הזה) ומאז ששמעתי את זה זה הפך לסיוט נורא בעיניי ואולי אפילו מה שגרם להתפרצות החרדות אצלי לפני הרבה שנים (רק עכשיו חשבתי על זה) . בכל אופן, אני לא יודעת איך להתגבר על זה, אני במצוקה מסוימת , אני לא יודעת אם אוכל לתפקד מחר, העולם והחיים נראים לי כל כך מפחידים בצורה שאני לא יכולה להסתגל. התמונות האחרונות של הסרט תקועים בראש שלי וכל פעם שאני משחזרת אותן אני נכנסת לבהלה פנימית כזאת.(גם יש לי בחילה נוראית) זה היה כל כך מיותר שאני אצפה בזה :((( למעשה כל כך פחדתי שהיא נעלמה באופן הזה, כל כך רציתי לגלות שזה לא זה.. מצטערת שהארכתי כל כך הייתי חייבת "לדבר" על זה או לפחות לכתוב.. שוב תודה, אני אהרהר במה שכתבת ואנסה להירדם. לילה טוב