מחפשים אשמים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בעמוד שבע מאות עשרים ושבע במכתב: "מחפשים אשמים" כדאי לראות את מכתבה של איריס. תודה לך נירית http://doctors.nana.co.il/forums/read.php?f=6&i=372721&t=372016
נירית שלום לכל אדם יש מרחב אפשרויות והוא בוחר מה לעשות איתו. מי שרוצה לקבל עזרה ישיג אותה, ומי שמסרב לא יקבל גם אם יובל בכוח לחדר הטיפולים. אני מכבד את הקצב האישי של כל אחד ואת החששות. אין לי ספק שגם אותה בחורה עשויה להגיע לטיפול הפסיכולוגי, ואם היא אינה הולכת רק בשל הדיון בפורום, יתכן שלא היתה הולכת בכל מקרה. עדיין זו הבחירה האישית שלה, קשה ככל שתהיה. הצהרת האובדנות היא ללא ספק גם קריאה לעזרה. אני לא חושב שצריך להתעלם מקריאה כזו. מצד שני צריך למצוא את האיזון העדין כיצד לא להפוך את האיכפתיות לחייו של מישהו למלכודת שחונקת אותו. חובתו המקצועית של איש מקצוע לנקוט באמצעים שעומדים לרשותו כדי למנוע מוות. מצד שני בגידה באמון המטופל עשויה לגרום לאפקט הפוך שבו המטופל אינו יכול להיעזר יותר בטיפול ונותר לבד. בין טיפות הגשם הללו צריך ללכת בזהירות רבה, ואין תשובה חד משמעית כיצד צריך לנהוג. זה בוודאי קשור גם לגישות אישיות ומקצועיות שונות. בברכה ד"ר אורן קפלן
ענית לי תשובה מאד יפה ומעלה מחשבות.