תגובה לאיילה וד"ר קפלן

לפני מספר ימים כתבתי על יאוש טואלי שלי עם חיי. השם היה מת חי, לא יודע עם תזכרו. איילה את ציינת שהיית מאושפזת ושם סדרו אותך וברצוני לשאול העם גם אני צריך אשפוז ?וכן איך עושים זאת? יש לי פחד ממקומות כאלה. כי כרגע אני לא יודע איך מתמודדים עם החיים הללו.

היי לך אז ככה: אני לא התאשפזתי וטופלתי,אלא התחלתי טיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג טוב שמתמחה בבעיות שקשורות לדיכאון ודימוי עצמי נמוך.הוא המליץ לי גם על נטילה של תרופה באופן קבוע שעזרה לי בהרגשה טובה ומעודדת כלפי החיים.אז בתור התחלה לפי דעתי אתה צריך למצוא פסיכולוג טוב,איך מוצאים?אולי תשאל פה את ד"ר קפלן,או תברר במרפאה לבריאות הנפש הקרובה לבית שלך.בדר"כ בבתי חולים יש פסיכולוגים ופסיכיאטרים טובים לטיפול בבעיות שמקשות מאוד על החיים(כמו אצלי ואצלך).אז אתה יכול פשוט להתקשר לבית חולים קרוב ולבקש את היחידה לבריאות הנפש ולספר שאתה רוצה להתחלי טיפול והם בטח יסבירו לך מה הפרוצדורות. שם כבר אחרי שתגיע לשיחות אצל הפסיכולוג או הפסיכיאטר הם יחליטו האם אתה זקוק לאשפוז או לא.בכל מקרה אתה כבר תתחיל טיפול וזה כבר צעד גדול לריפוי.ותסמוך עליי -זה לוקח זמן וזה שווה! אם יש תור ארוך במרפאה בבית חולים תשקול ללכת לפסיכולג שעובד עם קות החולים,ושוב גם את זה צריך לברר בקופה עצמה,להתקשר לקופת החולים ולומר שאתה רוצה להתחיל טיפול פסיכולוגי והם יגידו לך היכן יש רשימה של מטפלים שעובדים איתם.בכל מקרה,חשוב שתדבר עם במטפל שלך בטלפון ותיפגש איתו ותספר לו את כל הסיפור שלך ותוודא שנחמד לך לדבר איתו,ושאתה מרגיש שיש על מי לסמוך כי זה חשוב להרגיש טוב עם המטפל שלך ולא סתם,לשבת שם בלי אמונה שהוא יכול באמת לעזור לך. כי זה תהליך לא קל-טיפול נפשי-אבל זה הפיתרון הכי טוב,אתה מרגיש שיש לך עם מי לדבר ושהתרופות באמת עוזרות,ואתה מתחיל לחיות את החיים! אני פה מציצה מדיי פעם בפורום,אז אם תרצה עוד עיצות תכתוב ואני אשיב לך. בהצלחה לך! איילה

אני באמת אשקול את מה שאמרת