עזרה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!על סף יאוש!!!!!

היי מקווה שאתה זוכר אותי. אני כותבת כאן עם דמעות בעיניים.על סף יאוש. כולם משגעים אותי ואני לא יודעת מה לעשות, אבל סוף סוף יש דמעות. שמעתי את אמא שלי מדברת עם העו"ס שלי (באישורי )בלי שהיא תדע, ושמעתי אותה אומרת שהיא לא חושבת שזה הצגה, ולפי זה הבנתי שהוא לא מאמין לי ומשקר לי שהוא אומר, שהוא מבין והוא מאמין שאני לא אומרת סתם דברים. בקיצור היא תמיד רצתה שאני אלך לפסיכולוג ולא לעו"ס למרות שהפסיכיאטר שלי שלח אותי אליו. היא חושבת שאני סתם הולכת לפגישה מספרת סתם דברים כאילו שהוא חבר שלי היא לא יודעת כמה זה קשה לספר על הדברים הקשים האלה היא פשוט לא מבינה היא חושבת שאחרי לפחות שתיים שלוש פגישות עם פסיכולוג הכל יגמר ולפי דעתי היא טועה. והיא דיי מנדנדת לי כל הזמן על זה ובנוסף קרוב משפחה במקצועו רופא, גם אומר שאני צריכה ללכת לפסיכולוג. הסכמתי ללכת לפגישה אחת לראות איך זה, רק בשבילו. הבעיה העיקרית זה שהיא אשה הפסיכולוגית ואני יודעת שמאוד קשה לי לדבר עם נשים בכלל.(אבל הוא אומר שהיא טובה). אני סובלת מחרדות, ממחשבות התאבדתויות, מהפרעה באישיות, זהות מינית.לוקחת סרוקסט 20 מל'. ובזמן האחרון התחלתי לנשוך את עצמי נראה לי כתחליף למסטיק. המצב רוח בזמן האחרון ירד מאוד ,אני לא עושה כלום ,נגמרו הלימודים שלי כסטודנטית ואני לא עושה עם זה כלום אני רוצה שלווה קצת שקט בלי שרפות יותר, בלי כלום,שהראש יתרוקן ,אם רק הייתי יכולה להחליף את המוח הייתי עושה את זה בכיף. פשוט לא יודעת מה עוד לעשות חוץ מלעזוב הכל וללכת! ורציתי לדעת מה ההבדל בין פסיכולוג קליני לעו"ס קליני השיטות עבודה, כי אמא אומרת שפסיכולוג יותר מקצועי. ואני לא אוהבת שאמא מתערבת לי כל הזמן בחיים. זקוקה לעזרה!!!!!!!!!!!!!!! מה לעשות????????????????????????. תודה רבה!

עדי . את חייבת לגשת לרופא המטפל ולומר לו בכינות שאת נושכת את עצמך ושומעת קולות. אם לא תהיי כנה עם הרופא אין סיכוי להחלמה . את יכולה גם לפתוח דף חדש וללכת לרופא אחר אם זה מביך אותך לספר לרופא הנוכחי שאת שומעת קולות. אין לך מה לפחד מאישפוז,שסביר שלא יהיה , האופציות האחרות יותר גרועות וכוללת אישפוז כפוי. בנוגע לפסיכולוגית הקלינית שנשלחת אליה, מה יותר פשוט מלומר לכולם שאת מעדיפה פסיכולוג גבר?! יפנו אותך ללא אף שאלה מיותרת . . . ויקבלו את רצונך כסיבה מספיק טובה. עדי אם לא תגשי לרופא ותאמרי את כל האמת פשוט תמשכי לסבול בשביל מה? כמעט במאה אחוזים יוחלפו לך התרופות - וזה יהיה השינוי היחידי. את תרגישי יותר טוב, ומשם יהיה לך סיכוי להתקדם. שלך .

הי עדי תשמעי,כל איש מקצוע הוא טוב,אבל יש לך בעיה שעושה לך את החיים קשים מאוד ולכן לפנות לפסיכולוג קליני טוב זה הפיתרון הכי הכי טוב בשבילך.עו"ס יכול להתמודד עם בעיות ברמה אחרת.וזה מניסיון.לגבי איזה פסיכולוג-את ורק את צריכה לבחור אותו.אם לא נח לך עם אישה תפני לגבר.וגם לא תמיד זה מצליח מיד,לפעמים צריך לנסות אחרי כמה פגישות פסיכולוג אחר אם נראה לך שאת לא מתחברת אליואבל מרגע שאת מרגישה שיש לך על מי לסמוך בטיפול,את בדרך הנכונה ואת צריכה רק לתת לזה זמן.וכן טיפול פסיכולוגי עוזר מאוד,זה לוקח זמן וזה בכלל לא מהיר,אבל אם יש לך פסיכולוג שאת סומכת עליו,ויש לך אפשרות לממן אותו.אז תשמחי על כך ותתני לזה צ'אנס.את תצאי מזה בסוף ביי

לצערי השאלות שלך קשות בשבילי וגם לשמוע את מה שאת מספרת קשה. אני מקווה שאורן יענה לך בהקדם. חוץ מזה יש מספר טלפון של הקליניקה שלו. תלחצי על השם שלו ותיראי. תנסי להתקשר אליו ולראות מה אפשר לעשות. מאוד כואב לי לראות אותך סובלת ככה. בנוסף אמא שלך טועה. טיפול פסיכולוגי זה תהליך וזה יכול ליהיות תהליך ארוך מאוד. יש אנשים אפילו בפורמים האלו שיעידו על כך. את בעצמך בפורמים כבר שנה כמעט את יודעת בעצמך. את צריכה ללכת למטפל שניראה לך ומתאים לך. לך צריך ליהיות קל ולא לרופא או לאמא שלך. הם קצת שכחו שאת זאת שצריך לטפל בה. בכל מיקרה תחזיקי מעמד ותנסי להתקשר לאורן. אולי הוא בחופשה קצרה. הוא בד"כ לא נעלם כל כך הרבה. בהצלחה ואני מאחל לך כל טוב:))) @---)---- איתן

עדי שלום אני קולט את מצוקתך ונראה לי שאת צריכה עזרה, ולא משנה כל כך הגורם המטפל. מאחר ופגשת את הפסיכולוגית רק פעם אחת אולי שווה עוד לתת לזה סיכוי. תמיד קשה להתחיל דרכים חדשות. מה שחשוב הוא שתהיה לך מסגרת מתאימה שאליה תוכלי לפנות. אני לא מציע לך לפרש את השיחה של אמא בגלל שלא באמת שמעת את הצד השני. אין לי ספק שרוצים לעזור לך, אני מתאר לעצמי שלא תמיד בדרכים שאת רוצה שיעזרו לך. אל תוותרי ותני לעצמך להיעזר. יש לי הרגשה שעם כל המצוקה יש לך גם קושי לקבל באמת עזרה ולהישען עליה. הסיפור שאת מתארת מורכב ואני לא חושב שבמסגרת וירטואלית אפשר לעשות הרבה. פני לגורם המטפל איתו את מרגישה בנוח, אולי תתייעצי שוב גם עם הפסיכיאטר, ואני מקווה שבהקדם תמצאי את המנוחה. בברכה ד"ר אורן קפלן