יאוש!

יש לי שני ילדים, אחד במעון בן שנתיים ושלושה חודשים, השני יהיה בן שמונה בנובמבר. בימים אלה אני נמצאת בחודש שמיני עם תאומות. הצרה היא שיש המון מריבות בין שני הבנים. אני יודעת שיש מריבות בין אחים, אבל זה הגיע למצב שזה מוציא אותי מדעתי! הם בסכ"ה מאוד אוהבים אחד את השני (הם גם מתחבקים ומתנשקים לפעמים). הקטן דווקא "מכסח" את הגדול. זורק עליו צעצועים (זה הגיע למצב שאתמול הבן הגדול שם קסדה על הראש...), הוא מרביץ, יורק, דוחף ורוצה כל דבר. הוא ילד מאוד עקשן וקשה וצורח בקולי קולות כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה. הסברתי לילד הגדול שלפעמים הוא חייב לוותר כי הוא גדול ומבין יותר. אבל הוא אוהב לשמוע אותו צורח ומתגרה בו, חוטף לו צעצועים מהידיים, מרגיז אותו בכוונה וכמובן מתחצף המון אליי. זה הגיע למצב שלפעמים אני נותנת להם מכה על הישבן (דבר שאני ממש משתדלת לא לעשות). יש בינהם קינאה: הקטן מתרגז כשהגדול מתרפק עליי והגדול כל הזמן אומר לי שאני אוהבת את הקטן יותר (ואני מבהירה לו שהוא מאוד טועה). אני נמצאת על סף ייאוש! ועוד מעט יתווספו להם 2 אחיות קטנות. מה יהיה? יש עצה?

הילה שלום ילדים זה שמחה, אבל כנראה שלפעמים גם הרבה כאב ראש. טוב. אז מאיפה מתחילים לעשות סדר? קודם כל איפה בן זוגך בתוך הסיפור הזה? משום מה הוא הושמט מתיאור הדברים. כנ"ל לגבי כל שאר אפשרויות העזרה מהסביבה כגון סבתא, מטפלת, וכו'. כדי לטפל בעניין זה לא מספיק שאת תאמרי את דברך. צריך שכל המערכת מסביב תתמוך בך ובכללים. אין זה מפתיע שבתקופה בה את בהריון מתקדם עם זוג תאומות הילדים גועשים. זו תגובה טבעית והם בוודאי מתרגשים ומצויים בחרדה מהשינויים הדרמטיים שמחכים לכולכם. יש ביניהם פער די משמעותי בשנים וצריך לראות איך אפשר להפוך את האח הבכור ל"סגן" אמא ואבא עם אחריות לאחיו הצעיר ולאחיותיו שעומדות להגיע. צריך לנסות ולהגדיר גבולות ודרכי תגובה, לשוחח עם הילדים ובעיקר עם הגדול, ולהסביר מה עומד להתרחש. במידת הצורך אפשר להתייעץ עם פסיכולוג ילדים או מטפל משפחתי כיצד להתארגן ולשנות את כללי המשחק בבית. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום ד"ר קפלן! בקשר לבעלי - הוא ספר ועובד עד השעות המאוחרות של הערב, כך שכל העול נופל עליי. אימי גרה בעיר אחרת וחמתי עוזרת כמה שהיא יכולה. היא עצמה עובדת בגן של אוטיסטים וחוזרת בחמש הביתה מאוד עייפה. הבן הגדול נהיה מאוד חוצפן מאז עלה לכיתה א'. עד אז הוא היה ילד מאוד ממושמע. הילדים האלה באו לי אחרי טיפולים ויסורים וגם הריון הנוכחי, ויש לי המון אהבה כלפיהם. כואב לי לראות אותם רבים, כי אני ואחותי היינו כאלה ועד היום אנחנו לא החברות הכי טובות. היו לי המון שיחות נפש עם בני הבכור. הסברתי לו שאני מצפה ממנו ליותר, כי הוא הבכור והוא כמעט בן שמונה. כל פעם הוא אמר לי בסדר ולמחרת שכח את הבטחתו. היינו אצל הפסיכולוגית של הבי"ס, כי הוא סובל גם מליקויי למידה והייתי צריכה לעשות לו אבחון. היא אמרה שהיא ביקשה ממנו להמציא סיפורים ובכל הסיפורים הוא סיפר על ילד שאינו ממושמע. אמרתי לה שהוא נהיה ילד מאוד קשה ושאני מאוד מתוסכלת. היא אמרה שהוא צריך לדבר עם מישהו מידי פעם. ד"א, יש לו איי קיו גבוה לגילו וגם אחיו מפותח לגילו. הם ילדים נבונים ובסכ"ה אני מאוד גאה בהם. אבל ממש מתסכל לראות אותם רבים ברוב שעות היום, כי בסכ"ה הם אוהבים אחד את השני. אני מחכה ליום שהם ירגעו קצת וילמדו להסתדר אחד עם השני. מעבר לזה, אין לי מה לעשות....