השאלה פה

ד"ר הייתי בפורום "אין אוננות ושיפור התפקוד המיני" וד"ר בירן אילן שלך אותי לפה אני נער בן 16 וחצי, אנ קצת מתביש להגיד את הבעיה שלי אבל אני יגיד כי אניסובל נורא, אגב: אני נעברתי מספר ניתוחים בגב ואני בתקופת שיקום והשאלה שלי היא: לפני כחודש וחצי הסתכלתי על אימי ובמחשבה חשבי עליה כמישהי אחרת וחשבתי עליה קצת בנוגע למין. דיברתי על זה אם כמה אנשים (אפילו קרובים כמו אחים) והבנתי שזה די נורמלי, אבל הבעיה שהמחשבות לא עוברות הם רק גדלות. שאני מסתכל עליה היום אני מסתכל לפעמים על המקומות שאני לא רוצה להסתכל רק כדי להגיד לעצמי שזה סתם, אבל פשוט זה לא עובר ואני מפחד שזה יחמיר (אני בוכה בלב עכשיו, כי אמא היא הדבר היקר לי בעולם ואני רק רוצה לחבק אותה ולהגיד לה שאני אוהב אותה). ד"ר אילן בירן אמר לי שהמחשבות שלי הן לגמרי נורמליות, ואמר שלי שאני יכול לברר יותר על המשמעויות שלהן ועל רגשי האשם שאני חש אצלך, תעזור לי בבקשה מה אני צריך לעשות?

שלום אלי. מכיוון שאתה בחור צעיר אתה צריך לבקש מהוריך כסף עבור טיפול פסיכולוגי. כדי לעבור על המכשול של איך להסביר להוריך למה אתה מעוניין בטיפול פסיכולוגי, תגיר להם שיש לך צורך לדבר עם פסיכולוג בגלל כל סיבה אחרת שעולה על דעתך. למשל הסבל הפיזי שאתה עובר בעקבות הניתוח בגב. אתה חווה משהו שגדולים וטובים חוו אותו לפניך - מי שאמר לך שזה נורמלי לא ממש צדק זה נורמלי רק מהבחינה שכל אחד ממאיתנו עובר את השלב הזה בגיל צעיר אך לא "נתקע" שם "בקיבעון" (פרוט נוסף אצל הפסיכולוג), זה יכול בהחלט לעבור מעצמו- אך זה יכול להתעצם ככל שתנסה להשתחרר מזה. זה יכול גם להעלם אך להופיע בצורות הרבה פחות נעימות בהמשך החיים,אתה יכול למנוע זאת ע"י טיפול. בהצלחה .

אלי שלום במחשבות אי אפשר להילחם. לדוגמא: אם אני אבקש ממך עכשיו בשום פנים ואופן לא לחשוב על פילים ורודים. במיוחד לא לחשוב על פיל ורוד קטן שמנענע את הזנב הורוד הקטן שלו מצד לצד... אני בטוח שקודם לא חלמת אפילו לחשוב על פיל ורוד, אבל כשביקשתי ממך להמנע מלחשוב עליהם, לא היתה לך ברירה. זה פשוט היה שם. בשלב ראשון תוכל לנסות לבד להתמודד עם המחשבות הטורדניות הללו. השיטה היא לנסות להפסיק להתייחס אליהן. הן מגיעות, הן זזות ממקום למקום, הן נעלמות. אם תפסיק להילחם בהן הם עשויות להיעלם מעצמן תוך זמן קצר. אין לך מה להרגיש אשם כי לא קורה שום דבר במציאות החיצונית. תופעות כאלה אינן חריגות וקורות הרבה. רוב הסיכויים שאם תפסיק לחוש אשמה ולהתעסק בעניין הוא פשוט יחלוף מעצמו תוך כמה ימים. אבל... אתה מספר שאתה מתמודד עם דבר לא קלים. בתקופה כזו יש הרבה לחץ ויתכן שאתה זקוק לעזרה פסיכולוגית כדי להתמודד עם החיים במצב שנוצר. במידה ותוכל לפנות לפסיכולוג בהכוונת הוריך תוכל גם לברר את הנושא הזה במסגרת הטיפול. בכל מקרה, במידה ואתה ממשיך לסבול מהמחשבות הטורדניות כדאי בכל מקרה לפנות לייעוץ. במקרה זה צריך לבדוק האם אין מחשבות או התנהגויות טורדניות גם בנושאים נוספים בחייך. בברכה ד"ר אורן קפלן