האם ייתכן?

לד"ר אורן מצטרפת לאלו שמודים לך. אכן אתה משמש לי דמות למטפל. היכולת שלך להתחבר באמצעות המילה הכתובה מרגשת. עוברים עלי ימים קשים ביותר לצערי איני יכולה לחשוף יותר מזה. המילים הכתובות אומרות את שלהן. הפחד מהמוות במיוחד בשנתיים האחרונות שיתק אותי. כן אני נושאת איתי חוויית מוות קשה ביותר משנותי הצעירות. אודה לך אם תתייחס למילים שכתבתי. האם זה יתכן? האם יש בכך הגיון ומה זה אומר עלי? להתידד עם המוות את שנות חיי ניתב פחד המוות הוא היה למורי למדריכי ולמפקדי. אותו ינקתי עם חלב אימי. הוא שאב אותי אליו והכה בי בצעירותי בעוצמתו - עד שהגעתי למרחק נגיעה ממנו. הנוכחות שלו בעולמי היתה חזקה, מוחלטת ובלתי ניתנת לשינוי. היא שגרמה לי לקבע את חיי לצילו. הוא שיתק אותי והקפיא את רגשותי ומנע ממני אהבה וקשר לקרובים לי ביותר. הפחד הזה קרן ממני ומשך את צמאי הדם אלי. את אלה שזיהו בי את הפחד והקורבן. כך עשרות שנים עד שהרגשתי את המוות בתוכי רק אז פסקתי לפחד ממנו. התחלתי להשלים עם העובדה שסוף החיים הוא התום הבלתי נמנע ולי לא נותר אלא להסתדר עימו. התחושה הזו של ההתקרבות אל הדום היא שאפשרה לי להשתחרר. התחלתי לגעת בדברים שמעולם לא העזתי. התרת אזיקי הפחד הביאו אלי רגיעה כל שהיא קרבו אותי אל החופש אליו חתרתי ואותו חיפשתי . השתחררתי ממנגנוני ההגנה שכביכול שמרו עלי מפחד המוות אך הגבירו את עוצמתו. היום כשאני חשופה לחלוטין אני משוחררת מכבליו. יודעת שהוא יכול לגעת בי בכל רגע נתון ומבינה עד כמה רב הצורך שלי בניצול הזמן. פעם ראשונה בחיי שזורם בי השקט שכה הייתי כמהה אליו שבא עם ההשלמה שהמוות הוא בלתי נמנע. ההשלמה הזו היא שתאפשר לי מכאן ואילך לעשות כל מה שכל כך רציתי ופחדתי. תמיד ראיתי את המוות אורב לי ומשתק אותי. ההשלמה עם המוות היא שמאפשרת לי להיכנס לקניון הומה אדם לטייל בירושלים, לטוס בכל מועד, ולעשות כל מה שמתחשק שעד כה פחדתי ממנו. המוות הוא עכשיו בעבורי ידיד קרוב. כעד מן הצד, יהנה בהנאותי ויחווה את חוויותי עד שיבחר לקחתני אליו, או שאבחר אני ללכת אליו. זהו החופש בעבורי ההשתחררות מפחד המוות, היכולת לחיות איתו לשכנעו לעכב את החיבור ביננו, ולבחור בחיבור ברגע בו לא אוכל יותר להמשיך עם הקיים. כך התיידתי עם המוות וזכיתי בחופש החיים.

אמנם לא ביקשת תגובות מאחרים . אבל השורות שכתבת מקסימות ומעידות על בגרות נפשית שנרכשה בדם ויזע. אכן הפיתרון של "השלמה" והתקרבות אל המוות,כדרך התמודדות עימו הוא נכון ונבון. מרבית האנשים יעשו זאת רק בלית ברירה או ע"י תמיכה דתית. ניצחת את הגדול באויביה של נפש האדם.

נחליאלי שלום מרגע הולדתנו אנחנו הולכים למות. זו דרכה של האנושות וזו החרדה הגדולה ביותר של כל אדם באשר הוא אדם. אולי מצאת איזון כלשהו בין החיים למוות שמאפשר לך לשים את האימה מעט בצד ולהמשיך הלאה בחיים. בברכה ד"ר אורן קפלן