נמאס לי מהחיים האלו כלום לא טוב

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/08/2002 | 18:40 | מאת: יפעת

הלוואי והייה לי האומץ להיתאבד ולסיים את החיים האפורים האלו פשוט לא יודעת באיזה דרך לסיים אותם, מה עוד שאני חושבת על הילדים שלי מי יטפל בהם אבא שלהם עזב אותם בשביל אישה אחרת היום הוא מגדל לה את הילדים בו בזמן שהילדים שלו שרואים בדיכאון וקינאה, ואני כמו שק איגרוף שלהם כאילו שלי לא קשה ? אין לי כח ובכלל מה אני עושה פה? יותר טוב למות מאשר לחכות לעתיד יותר שחור, הבית עומד להמכר ע"י כונס נכסים בגלל שהוא לא משלם משכנתא, הילדה הקטנה ממררת לי את החיים בגלל המריבות החוזרות שלה אם אביה אני לא עובדת וקשה לי, אני מרגישה כמו נחום תקום כל פעם מקבלת מכה חדשה וקמה להתמודד איתה זהו אין לי כח יותר להילחם, אפילו הכדורים של הפסכיאטרית נגד חרדות כבר לא עוזרים לי, עד מתי? עד מתי? כמה בן אדם יכול לסבול עד שהוא ירים ידים וילחץ על האדק תגידו לי אתם כמה? ואם כל זאת הוא בא לכאן וממרר לי את החיים, העבריין הזה, שכל עסקיו מפוקפקים, ורשומים על שמות חבריו כדי לא להצהיר על הכנסותיו, ולנו הוא לא משלם מזונות,סיבן את כל הגופים המדינים ובסוף אני לא מקבלת מזונות לילדים, אין לי כבר למי לפנות, לאף אחד לא אכפת מימני ולא מהילדים, היגעתי למצב שאני מרימה ידים אין לי כוחות, ואין איפה לפעול רק הרמאים מנצחים זה מה שאני רואה בארץ הזאת הרעים והרשעים מנצחים. האים יש פתרון????

לקריאה נוספת והעמקה
22/08/2002 | 22:48 | מאת: ד"ר אורן קפלן

יפעת שלום אני מקווה שהעניינים הכספיים יסתדרו גם הם, אבל בינתיים את חייבת למצוא דרך לקבל תמיכה הן ברמה הנפשית, הן ברמה המעשית עם הילדים, והן בעצות מעשיות כיצד להמשיך. אני חושב שכדאי שתפני לאחד מארגוני הנשים נעמ"ת או ויצ"ו וכן לשרותי הרווחה ותבקשי עזרה וייעוץ. אני לא חושב שהוגן שתעשי את הכל לבדך ויש בסביבה גורמים מקצועיים הן בתחום הנפש הרווחה והמשפט שעשויים לעזור לך. אני מאחל לך כח לשרוד ולהמשיך בדרכך למענך ולמען ילדיך. אולי בעוד זמן מה תסתכלי אחורה ותוכלי לנשום לרווחה על התקופה הקשה שעברה והסתיימה. בברכה ד"ר אורן קפלן

22/08/2002 | 23:52 | מאת: נירה

שלום בטח שיש פיתרון.הסיפור חיים שלך נשמע מאוד מאוד קשה ורע ,אבל מניסוני שבמצב דומה מאוד.ללא כסף ללא בעל עם ילדים קטנים והרגשה שהכל הכל רע,אני יכולה לומר לך באמת שעוד הכל יעבור.כמו שכתב ד"ר קפלן את חייבת עזרה מהמוסדות השונים.ובטח שתמיכה רגשית.ורק לדעת,שיש גם דברים טובים למרות שהכל נראה רע. ותדעי לך שאחרי שיוצאים ממצבים כאלה,שום דבר לא יכול עלינו.אנחנו הופכות הכי חזקות בעולם. שיהיה לך יותר מזל בהמשך והכי חשוב כח לעזור לעצמך ולפנות לקבל תמיכה ממי שצריך.כולל ביטוח לאומי ויצ"ו, ובטח ובטח שתמיכה נפשית ,את צריכה את זה לעצמך. בהצלחה נירה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית