כתבו לי מה עולה בראשכם, לקריאת הדברים

הייתי שמחה, אם הייתם שולחים אלי מחשבות שעלו בכם, בעקבות השורות שכתבתי. כמה מילים ממכחולי... ילד ניגש ל"ארגז החול" שבקצה הגן העטוי ירק.. ילד קטן, נעול סנדל בלוי אחד ורגל יחפה שנייה... צעדיו מטביעים על החול טביעות-רגליים קטנטנות.. של רגל אחת קטנטנה... של סנדל אחד קטן... ילד ניגש ל"ארגז החול" שבקצה הגן העטוי ירק... עיני-השקד שלו נעוצות במגדל חול ענק, יפה, העטור כפתורי-צדפים.. יפה המגדל, גבוה ויציב... ובצדפיו מפזזות קרני-השמש... שלושה ילדים עומלים בהערמת מלוא החופן צדפים נוספים. ילד נוסף ממלא את דלי הפלסטיק הכחול מיים צוננים.. הילדים דנים בשאלה, היכן לשפוך את המיים?... בצידו הימני, השמאלי של המגדל? או למעלה בכיפת-המגדל החלקה? ילד ניגש ל"ארגז החול" שבקצה הגן העטוי ירק.. ילד קטן, נעול סנדל בלוי אחד ורגל יחפה שנייה... ילד ניגש לארגז החול, ובבעיטה ישירה - ממוטט את כל מגדל-החול מטה... ילד עוזב, את ארגז החול, ובורח.. מאחור, שומע את הילדים, פורצים בבכי.... על אובדן המגדל.. שכה עמלו על בנייתו.. ילד עוזב, את ארגז החול ובורח.. והוא לא בוכה, גם לא צוחק, הוא עצוב... לא פחות מהם... והילד הזה הוא כבר לא ילד. הוא מבוגר.. והוא ממשיך לבעוט... והילד הזה זאת אני..

------------------------------------ אני מאמין שבעיטה זה דבר נשלט. השרירים הם רצונים ואת יכולה לבעוט או להפסיק לבעוט. מה עולה לי בראש? שאת מבקשת שנאשר שאת מתנהגת בסדר כי את לא יכולה שלא לבעוט. ואני אומר לך: אני לא מאשר.

אני לא אוהב את הילד הזה.ולא רוצה אותו בקרבתי.

זה מזכיר לי את הילד של שכנים שלי. הוא כל הזמן מחריב את הצעצועים של חברים שלו. אבל הוא לא עצוב כשהוא עושה את זה. הוא נהנה מלהציק לאחרים. יש ילדים שנהנים שאחר סובל. הם סדיסטים. הם הופכים למבוגרים סדיסטים.

----------------------------------------------- הדבר היחיד שלא הבנתי זה למה גם הוא עצוב. אם הוא הרס את המגדל למה הוא צריך להיות עצוב? הוא הרי לא איבד כלום!!!!

עובר לי בראש כל כך הרבה רצון בקשר, וזה כל כך לא מסתדר. וזה מאוד עצוב ומאוד כואב. ויש לי הרגשה שכל הדמויות הן אותן דמות. הילדים שבונים ביחד, הארמון שנחרב, והילד ההרוס שהרס ונשאר לבדו. צדדים שונים לאותו סיפור.

הדברים שכתבת מרגשים. מעוררים מחשבה. איזה יופי: כל הדמויות אכן, אותה דמות.

אפשר להבין אותו - הוא לבד , ולא טוב לו שילדים אחרים משחקים ביחד והם שמחים כשהוא עצוב. זה הראש של הילדים , אפשר להבין.

הילד הזה אותו הילד המתבגר זקוק להמון עזרה, הוא עצוב כי הוא מרגיש שאינו יכול להשתתף בשמחתם של אחרים הוא טעו ן כעסים ומוציא אותם בבעיטה ובהריסת הארמון חבל שהילד לא הולך לקבל עזרה מתאימה כי רק כך הוא יוכל לשחק עם הילדים ולהנות מהחיים במקום לבעוט בהם........