הפרעות אכילה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ד"ר שלום, לפני כמה שנים פיתחתי אנורקסיה שנהפכה לבולימיה,ושתיהן הפכו את חיי לסיוט. כעת גם אחותי בת ה-14 מתחילה לפתח הפרעת אכילה:היא נוהגת להקיא וחושבת שהיא שמנה,אע"פ שאינה כזו! אני חייבת לעזור לה לצאת מזה!!! מה לעשות ובאיזו גישה כדאי לנקוט? היא נסגרת בפני ולא מוכנה לדבר על הנושא. בתודה,אנה
אנה שלום ראשית אני לא חושב שאת צריכה להתמודד עם זה לבד. דברי עם הוריך או/ו אנשים אחרים במשפחה שעשויים לעזור. אחותך צעירה ואפשר לכוון אותה לקבלת טיפול. מאחר ואת סבורה שיש מרכיב משפחתי בנושא, מה שפעמים רבות אכן נכון במקרים של הפרעות אכילה, יתכן שהדבר הנכון הוא לפנות לטיפול משפחתי בהשתתפות אחותך. אולי כך היא גם תהיה יותר מוכנה לשתף פעולה כי לא תרגיש כזו שבמוקד. בהצלחה ד"ר אורן קפלן
ד"ר קפלן שלום, מנסיוני המר, לפעמים טיפול רק מחמיר את הבעיה כי החולה מרגיש שניתן לו "אישור" לאבד שליטה מכיוון שהטיפול נמסר לידיים מקצועיות. חולות בהפרעות אכילה שואפות למעין חזרה לינקות,לבריחה מבגרות,מאחריות. דבר נוסף שמטריד אותי:מנסיונך, לאחר 7 שנים בהפרעת אכילה,האם יש לי עוד סיכוי לצאת מזה או שנעשיתי כבר חולה כרונית? כל נסיונותי "להגמל" נכשלו ואני מיואשת! שוב תודה,אנה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
