דיכאון פוסט-טראומטי

שלום רב, לאחר תאונת דרכים בה נפצעתי די קל (מכה בראש וכתוצאה מכך חתך עמוק במצח שנתפר ע"י המח' לכירורגיה פלסטית + זעזוע מוח) פיתחתי תסמונת פוסט - טראומטית קלאסית, חרדה בלתי מוגדרת, בעיות שינה קשות, ריכוז וזכרון ועוד מספר תופעות נוספות. המודע צלול בהחלט, ישנן נטיות סואיציאידליות החוזרות על עצמן בעת הירידה במצב הנפשי. נמצאת בטיפול תרופתי אינטנסיבי כמעט 3 שנים, באופן קבוע מקבלת 30 מג' סורבון ליום, כמו כן בין 2 ל - 3 כדורי פרוזק ליום או תרופה אחרת (בעת שהפרוזק מפסיק להשפיע, עוברת לתרופה אחרת באופן זמני וחוזרת לפרוזק כעבור חודש וחצי), קסנקס בעת הצורך ואימוון לשינה. ניכרת עליה משמעותית במשקל. כתוצאה מהטיפול המצב כמעט ללא שינוי עם הטבה קלה. האם יש דרך נוספת מלבד הטיפול התרופתי, האם ניתן להפנות אותי למכון רפואי כלשהו / מומחה המתמחים בנושא שבנדון ? תודה מראש על התשובה.

לנה שלום, התופעות שאת מתארת מעידות על דיכאון שבחויה פוסט טראומתית. דיכאון הוא תופעה המתלווה כמעט תמיד לחויה פוסט טראומתית, והינו חלק מהסימפטומים. התרופות שאת לוקחת לפי מיטב ידיעתי (ואני לא רופאה!) הן בעיקר נוגדות דיכאון, מפחיתות חרדה ומרגיעות. זה עונה על הצורך שלך להפחית את הסממנים הפיזיים של המחלה. אולם לא אמרת ולו מילה אחת האם את נמצאת או היית בעבר בטיפול פסיכותרפויטי. מה שאני שואלת למעשה , זה האם אי פעם ניסית לטפל בבעייתך גם מהכיוון הנפשי? ברור שטיפול שכזה מצריך הרבה יותר כוח נפשי ואומץ מאשר לקחת תרופות, אולם להערכתי, טיפול כזה משולב עם תרופות עשוי להביא לך הקלה משמעותית לטוחח הארוך (לא באופן מיידי!!). לגבי אנשי מקצוע המתמחים בחויות פוסט טראומתיות: עליך להתקשר לאחד מבתי החולים (הכלליים) ולבדוק במחלקה הפסיכיאטרית שבביה"ח באיזה מקום מטפלים בבעיה מסוג זה. אם זכרוני אינו מטעיני, אני חושבת שיש יחידה מיוחדת לתופעת הפוסט טראומה בבי"ח רמב"ם שבחיפה. אולם אני משוכנעת שיש עוד יחידות כאלו בבתי"ח נוספים. כל שעליך לעשות זה פשוט להתקשר ולברר. יתרה מזו, את יכולה לפנות לתחנה לבריאות הנפש הקרובה לביתך ולברר גם שם לגבי אנשי מקצוע המתמחים בתחום הטיפול בתופעת הפוסט טראומה. תרגישי טוב ושיהיה לך בהצלחה, טלי פרידמן

טלי, תודה על התייחסות. לצערי לא הבהרתי את עצמי מספיק טוב - בנסוף לטיפול התרופתי אני עוברת טיפול פסיכוטרפי שבועי במשך כל התקופה בה מדובר. כמו כן, גם הטיפולים הפסיכולוגיים שעברתי בנוסף לכך לא הניבו פירות למרות שמשכו זמן רב. כמו כן לא הזדקקתי בעבר לטיפול תרופתי פסיכותרופי וניסיוני נובע ממקרה המתואר בפנייתי הקודמת. יתרה מזו, בעברי הצטיינתי כספורטאית ולא היו קיימים סימני עצבנות / דיכון כלשהום עד למקרה. אני מטופלת ע"י רופא פרטי מעולה. יותר נכון מצדי היה לשאול האם קיימים דרכי טיפול כלשהם מלבד הטיפול הפסיכיאטרי נטו. תודה.