הפרעה לאחר תאונת דרכים

שלום רב. יש לי חברים קרובים, משפחה עם חמישה ילדים, שהתעוררו בין בני הזוג בעיות לאחר תאונת דרכים שעברו ההורים. בתאונה נפגע בצורה רצינית רק האבא (נקרא לו משה), שעבר סידרה של ניתוחים וטיפולי פיזיוטרפיה בגפיים. יש לו כיום הגבלות קלות בתנועה של היד ושל הרגל, וכאבים מדי פעם. משה היה בעברו גנן, ועכשיו הוא לא יכול לעבוד במקצוע, גם בגלל הקושי והכאבים, וגם בגלל שהעו"ד שלו אמר שעד שהמשפט מסתיים אסור שיתפסו אותו עובד, כי הוא (העו"ד) רוצה להשיג הכרה באובדן כושר עבודה. מאז התאונה (לפני שנה), התעוררו בין בני הזוג בעיות שהובילו לפרידה זמנית. האמא (סימה) חושבת שייתכן שהדבר נובע מטראומה שיש לו מהתאונה. (חשוב אולי לציין שמלבדו אף אחד לא נפגע בתאונה, והיא בודאות לא היתה באשמתו). הם הלכו לטיפול במשך חודשיים אצל פסיכולוג, ונושא התאונה בכלל לא עלה. משה לא מכיר בבעיה. לפי דעתו הוא בסדר גמור, והיא פשוט עצלנית. כשהם מתווכחים הוא נכנס למין בועה, לא רוצה לשמוע משום דבר, וחושב שהפיתרון הוא בזה שפשוט ימשיכו לחיות בלי שום קשר ביניהם. אי אפשר להגיע אליו, אי אפשר לדבר איתו. הוא כל הזמן מוצא לעצמו תעסוקות, וכועס על סימה, בטענה שהיא עצלנית ולא עושה כלום. האם התופעה הזו מוכרת? איך ניתן לטפל בבעיה? האם ניתן להפנות אותם לספר או מאמר שעוסקים בבעיה? חשוב להעיר שהאשה פנתה אלינו בבקשה לעזרה.

אלי שלום אתה מתאר משהו אישי של משפחה אחת כך שנסיון האחרים, גם אם קיים, לא יועיל להם. אין ספק שסוג כזה של תאונה הוא אירוע טראומתי שעלול ליצור תופעות פוסט טראומתיות שבין היתר פוגעות בשלום הבית. לצערי כל עוד התביעה המשפטית על הפרק קשה לטפל בעניין כי נשאר כל הזמן פצע פתוח שיוצר גלים שליליים במשפחה והתעסקות יתר בעניין. אין כאן פתרון תיאורטי שניתן לפתור ע"י ספר. הטיפול עשוי להצליח רק אם לשני בני הזוג מוטיבציה משותפת לפתור את הבעיה. יש לי הרגשה שלא כך המצב. צריך לברר עם משה מה הוא מרגיש והאם יש לו רצון לפתור את ענייניו עם סימה. במידה וכן יש אולי מקום לחזור לטיפול הזוגי ולברר מה קורה, עם ובלי קשר לתאונה. בברכה ד"ר אורן קפלן