שאלה

אני סובלת מהפרעות אישיות סכיזוטיפלית ונרציסטית. ידוע לי שאנשים עם הפרעות כאלו לא מסוגלים ליצור קשרים תקינים - מצד אחד בגלל קשיי תקשורת ומצד שני בגלל חוסר יכולת להתייחס לצרכים של אחרים ולהימנע מלפגוע בהם. אני בת 32 ואף פעם לא היו לי קשרים חברתיים, עובדה שגורמת לי לחשוש שאצטרך להישאר לבד כל החיים, גם כדי לא להסתכן בפגיעה באחרים ומכיוון שאין לי מה לתת לאף אחד. האם קיים איזשהו סיכוי להשתנות? או שבמקרה הטוב אאלץ להמשיך להציג יכולת אמפתית, נורמליות ואנושיות תוך כדי שמירת מרחק מאנשים? תודה.

למיואשת שלום אישית אינני מקבל את האבחנות הפסיכיאטריות לאישיות כאמצעי להחליט על טיפול וסיכויים לשינוי. אלו אבחנות בעייתיות מאוד שלא מייצגות בהכרח אותך והייתי ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי בשל הדברים שמטרידים אותך ולא בשל אבחנה כזו או אחרת. נפגשתי עם הרבה אנשים שהוגדרו בכל מיני צורות שונות ומשונות לפי ספר פסיכיאטריה והצליחו לעשות שינוי. אינני טוען שזה תהליך מהיר וקל. צפוי שידרש טיפול ארוך ומוטיבציה לשינוי, אבל אינני רואה כל סיבה שתיכנסי לתהליך כזה ותצליחי בו. בברכה ד"ר אורן קפלן