סרוקסאט לטיפול בבולמיה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
במשך למעלה מ15 שנה סבלתי מהפרעת אכילה אינטגרטיבית[אנורקסיה ובולמיה]. לפני כחצי שנה התחלתי להשתמש בסרוקסאט ובמקביל אני בטיפול איכותי וייחודי אצל פסיכולוגית נהדרת .בעצה אחת עם הפסיכיאטר יעצו לי השניים להתחיל ולהוריד את מינון הכדור [כרגע אני לוקחת כדור ומחצה ליום] .במהלך תקופה זו חל שיפור אדיר באיכות חיי,לראשונה מזה זמן רב אני בזוגיות בריאה ומוקפת חום .התחלתי את לימודיי באוניברסיטה,אני עובדת ומתפקדת ,קשריי עם משפחתי קיבלו צביון רך ומקבל.תופעת הלוואי היחידה שפוגמת בהרמוניה זו היא העובדה שאין באפשרותי להגיע לסיפוק מיני מלא עם בן זוגי ,אשר מעוניין בכל לב להסב לי אושר.לכאורה כל האימפולסים השליליים התפוגגו ,ועימם גם המיניות המתפרצת שהייתה מנת חלקי בעבר. ברצוני לציין שבולמוסי האכילה נעלמו כליל,ואני עומדת על משקל יציב . האם לדעתך עלי להמשיך את נטילת התרופה ? במידה ואפסיק , איך יראו חיי ?אני מודעת לעובדה שלנצח אשאר "מועדת לפורענות" , אך אין בי שום רצון לחזור לאורח חיי הקודם שסבב את האוכל , צער ויגון .אשמח לתגובה .תודה.
נועה שלום את נמצאת בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי אצל אנשי מקצוע שאת סומכת עליהם ואשר מכירים אותך היטב. אני חושב שזה יהיה לא נכון להמליץ לך כאן על סמך כמה משפטים כיצד לנהוג. אם יש לך התלבטויות אני מציע שתביאי אותם בצורה ישירה לגורמים המטפלים אשר ללא ספק יתנו לך תשובה המתאימה לך אישית. בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום נועה וד"ר קפלן, אחותי סובלת מבולמיה מזה כ-5 שנים (בת 22 כיום). היו לה עליות וירידות רבטת במשקל במהלך השנים הללו. במשך כת התקופה היא "מסבנת" אותי ואת הורי לגבי רצונה ללכת לטיפול, משקרת וכמובן שיחסינו עמה מדרדרים מיום ליום. לאחרונה החלה להפגש על עובדת סוציאלית מאחד המרכזים להפרעות אכילה, אולם היא יצאה מבית הורי ואין ביכולתי לדעת אם היא עדיין הולכת. ברצוני לדעת מה היא אסטרטגיית הטיפול במחלה בכלל וכמובן האם ישנן עצות מסוימות שביכולציכם לתת. תודה מראש.