דוקטור הנה 3 דברים שאני סובל מהם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
דוקטור אני עדיין סובל מ-3 דבריים בחיים שלי....(ככה באתי היום ואמרתי לרופאת המעקב הפסיכאטרי שלי) * חרדות *תסכולים *יאוש חרדות- אני כל הזמן מרגיש מפוחד/מאויים בגלל משהו , כל מיני דברים קטנים בחיים שלי עלולים לקחת נפח ממה שמגיע להם , ואני לא יכול לשלוט בזה. כל מיני עיניינים פעוטים שהשארתי מאחור....עלולים ליצור אצלי דאגה גדולה ואפילו בהלה.... וכל מיני מחשבות וסימני שאלה של מה יקרה אם....ומה יהיה אם....ואוי השארתי משהו לא בסדר מאחוריי... והמוח שלי קודח כל הזמן במחשבות, כל הזמן לא שקט...לא שקט...לא שקט....איין מנוחה במחשבות אני מבוהל כל הזמן שמשהו רע עומד לקרוא.... אתמול בא אליי חבר אמר לי שאיין להם יותר קו טלפון שאפשר להתקשר ממנו....וזה נורא הפחיד אותי כנראה מיזה אני פוחד למשל כי הורגלתי לחיות בתנאי שפע.... לא נראה לי שאוכל לעבור משבר כלכלי....זה כל כך מפחיד אני כולה מרוויח 500 שקל לחודש בעבודה במפעל מוגן ....(ויש לי גם 1800 שקל קצבת נכות מביטוח לאומי) * תסכולים -- כל הזמן אני לא יכול להנות מדברים...כלומר כל דבר שאני מתעסק בו לשם הנאה פרטית...נשרף אצלי מהר...יעני אני מרגיש תיסכול די מהר מכל דבר שנועד לאפשר לי להנות מדברים בחיים. אני גם מרגיש שאני לא יכול לפנק את עצמי במתנות ובארוחות טובות (בסביבות ה 30 שקל) , אני מרגיש לא שווה ביין שווים.. מרגיש כמו נפולת אדם כי אני רואה את כולם ברחוב/קניון מסביבי כולם כל כך מהודרים ויפים וחזקים וחייכנים.... וקשה לי להוציא כסף על עצמי אם אני בא עם כוונה לקנות ספר טוב שבדרך כלל עולה 70 שקל אני מעיין בוא טיפה....ואז אני נורא לחוץ לנסות לקרוא ממנו בחנות...מרגיש כזה כאילו עוקבים אחריי המוכרים ואז הספר נראה לי משעמם מדיי ומתחילים אצלי השאלות המרירות: לא חבל להוציא סכום כזה ....על ספר...שממילא אני בקושי כל יום בגלל עייפות העיינים שפתוחות כל היום בעבודה...ואני מתחיל להתחבט עם עצמי לקנות או לא ואני נעשה לחוץ ומזיע....ולרוב יוצא מהחנות בבושת פנים....כמו איזה נמושה עם הזנב ביין הרגליים.... חשבתי על זה וזה נראה לי קשור לכל תופעת האי יכולת להנות מדברים בחיים....זה בגלל שאני יודע שבבית לא מחכה לי אהבה ותמיכה... ובן אדם שאהבתי איננו ואיין טעם לחיי בלעדייו ..והכל כל כך ריק ....ואני רוצה רק אותו בחזרה שהכל יחזור להיות בסדר....שאוכל שוב ללכת בלי מיליון מחשבות על חרדות שלא נותנות לי מנוחה...שאוכל ללכת לעבוד בראש שקט.... * והיאוש--- הנורא והגדול..... בגלל הפחדים והתסכולים ביחד אני מיואש ...שונא כל בוקר שאני קם ....מקלל את עצמי וקיומי כל בוקר... ולא מבין למה בכלל אני חי ..למה נולדתי....ורואה רק שחורות..שהמצב רק הולך ונעשה קשה...ופיתרון לא מוצא.... ואני עייף יותר ויותר ויודע ששום דבר לא ישפר את מצבי ככזה זה אני נולדתי להיות עצוב ככה אני מרגיש...אני מרגיש את זה שיושב עם המרפק על השולחן בעבודה ומסתכל בחלון ולא מוציא מילה....מביט למטה....ומחכה שעוד יום קשה יעבור ואוכל ללכת לישון וללכת הדוקטור כרגיל רושמת כל מה שאני אומר בקלסר.... ונותנת לי רצפט לתרופות.... אז 2 חבילות ציפארמיל וגם חבילת קלונקס.... וניפגש עוד חודש למעקב....
דוקטור אני עדיין סובל מ-3 דבריים בחיים שלי....(ככה באתי היום ואמרתי לרופאת המעקב הפסיכאטרי שלי) * חרדות *תסכולים *יאוש חרדות- אני כל הזמן מרגיש מפוחד/מאויים בגלל משהו , כל מיני דברים קטנים בחיים שלי עלולים לקחת יותר נפח ממה שמגיע להם , ואני לא יכול לשלוט בזה. כל מיני עיניינים פעוטים שהשארתי מאחור....עלולים ליצור אצלי דאגה גדולה ואפילו בהלה.... וכל מיני מחשבות וסימני שאלה של מה יקרה אם....ומה יהיה אם....ואוי השארתי משהו לא בסדר מאחוריי... והמוח שלי קודח כל הזמן במחשבות, כל הזמן לא שקט...לא שקט...לא שקט....איין מנוחה במחשבות אני מבוהל כל הזמן שמשהו רע עומד לקרוא.... אתמול בא אליי חבר אמר לי שאיין להם יותר קו טלפון שאפשר להתקשר ממנו....וזה נורא הפחיד אותי כנראה מיזה אני פוחד למשל כי הורגלתי לחיות בתנאי שפע.... לא נראה לי שאוכל לעבור משבר כלכלי....זה כל כך מפחיד אני כולה מרוויח 500 שקל לחודש בעבודה במפעל מוגן ....(ויש לי גם 1800 שקל קצבת נכות מביטוח לאומי) * תסכולים -- כל הזמן אני לא יכול להנות מדברים...כלומר כל דבר שאני מתעסק בו לשם הנאה פרטית...נשרף אצלי מהר...יעני אני מרגיש תיסכול די מהר מכל דבר שנועד לאפשר לי להנות מדברים בחיים. אני גם מרגיש שאני לא יכול לפנק את עצמי במתנות ובארוחות טובות (בסביבות ה 30 שקל) , אני מרגיש לא שווה ביין שווים.. מרגיש כמו נפולת אדם כי אני רואה את כולם ברחוב/קניון מסביבי כולם כל כך מהודרים ויפים וחזקים וחייכנים.... וקשה לי להוציא כסף על עצמי אם אני בא עם כוונה לקנות ספר טוב שבדרך כלל עולה 70 שקל אני מעיין (מהמילה עיון) בו טיפה....ואז אני נורא לחוץ לנסות לקרוא ממנו בחנות...מרגיש כזה כאילו עוקבים אחריי המוכרים ואז הספר נראה לי משעמם מדיי ומתחילים אצלי השאלות המרירות: לא חבל להוציא סכום כזה ....על ספר...שממילא אני בקושי כל יום בגלל עייפות העיינים שפתוחות כל היום בעבודה. ובגלל זה קשה לי נורא לקרוא..בספרים..ואני מתחיל להתחבט עם עצמי לקנות או לא ואני נעשה לחוץ ומזיע....ולרוב יוצא מהחנות בבושת פנים....כמו איזה נמושה עם הזנב ביין הרגליים.... חשבתי על זה וזה נראה לי קשור לכל תופעת האי יכולת להנות מדברים בחיים....זה בגלל שאני יודע שבבית לא מחכה לי אהבה ותמיכה... ובן אדם שאהבתי איננו ואיין טעם לחיי בלעדייו ..והכל כל כך ריק ....ואני רוצה רק אותו בחזרה ורק כך הכל יחזור להיות בסדר....שאוכל שוב ללכת בלי מיליון מחשבות על חרדות שלא נותנות לי מנוחה...ושאוכל ללכת לעבוד בראש שקט... רק אם אותו אדם שתמך בי נמצא. * והיאוש--- הנורא והגדול..... בגלל הפחדים והתסכולים ביחד אני מיואש ...שונא כל בוקר שאני קם ....מקלל את עצמי וקיומי כל בוקר... ולא מבין למה בכלל אני חי ..למה נולדתי....ורואה רק שחורות..שהמצב רק הולך ונעשה קשה...ופיתרון לא מוצא.... ואני עייף יותר ויותר ויודע ששום דבר לא ישפר את מצבי ומרגיש שנולדתי להיות עצוב ככה אני מרגיש...אני מרגיש את זה שיושב עם המרפק על השולחן בעבודה ומסתכל בחלון ולא מוציא מילה....מביט למטה....ומחכה שעוד יום קשה יעבור ואוכל ללכת לישון וללכת הדוקטור כרגיל רושמת כל מה שאני אומר בקלסר.... ונותנת לי רצפט לתרופות.... אז 2 חבילות ציפארמיל וגם חבילת קלונקס.... וניפגש עוד חודש למעקב....
שלום חרדות תסכולים ייאוש זה הרבה וכבד, ופעם בכמה זמן את מספר על הקשיים שעימם אתה צריך להתמודד ביום יום. כמו שכתבתי גם בעבר, לסוג כזה של התמודדות נחוצה מסגרת קבועה וסדירה שבה תוכל להיות, לעבוד, לדבר ולהתמודד עם החיים. עד כמה שהבנתי יש לך מסגרת כזו, אבל כנראה שהיא לא ממלאת את כל צרכיך וצריך לבדוק האם יש מסגרות נוספות, כמו מועדון חברתי או חונך שיפגוש אותך, שישלימו את מה שקיים. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
