ידידה שלי עברה למפעל אחר אני ממורמר

איזה באסה ידידה שלי במפעל המוגן התעסוקתי עברה למקום אחר....למרכז אבחון ושיקום ..זה מקום ששם בוחנים כל משתקם איזה עבודה מתאימה לו... אני בעצמי הייתי שם שנה וחצי ולמדתי שם הנהלת חשבונות סוג 1 ואפילו הצלחתי... אז העבירו אותה לשם....המנהלת של ההוסטל שלה החליטה.... בנתיים אמרו לי שזה לשבוע....בלבד...אבל זה לא בטוח... אני נורא מדוכא בגלל זה היא נורא חסרה לי היום הייתי כמו צנון מיובש בעבודה לא היה לי חשק לעבוד והרגשתי עייפות הייתה לי שוב הרגשה של למה....למה אני עושה דברים....שאני מרגיש כה עייף פיזית ורגשית... היה כל כך כייף איתה להיות... צחקנו.. דיברנו..העברנו חוויות ..היה לי למי לספר...שרנו שירים ישראלים יפים .... פעם זה היה ארצי ופעם דרכנו ופעם גפן ולפעמים גם שרית חדד.... היא נתנה לי שימחת חיים הייתי גורר את עצמי למפעל בשבילה רק חבל שהיא לא עושה יותר דיאטה....יותר מתאמצת בקטע .... אבל אני פוחד שאם היא תרזה היא תעזוב אותי..לא היא לא... כי אני תמכתי בה והייתי איתה גם שלא נראתה הכי טוב.....וזה מה שבונה וקובע... לפעמים כמו היום אני מרגיש שאני צריך שיחות נפש כמו היום לצעוק למישהו יש בי איזה מועקה באוויר -ואף אחד לא שומע ואיין למי לספר.... במפעל איין כרגע עובדת סוצילאית.... אני חייב להשיג לי עוד שעה שיחות נפש עם העובדת סוציאלית שלי כל יום אני אומר לעצמי היום אני מתקשר לער"ן לדבר אבל....דוחה את זה כי שאני בבית אני יותר רגוע כי אני נח.... כל היום אני עושה דבר משעמם וזה מאוד נמאס לי..כמה אפשר להבריג ברגים כל היום?...אוף זה מאוד מתסכל אותי....הופך אותי לעצבני כזה רוצה את ידידה שלי מייד בחזרה שיהיה לי את מי להצחיק אני עושה לה חיקויים של יובב החתול מפינוקיו..(שמשון הנה פינוקיו בוא נרוץ אחריו וניקח לו את מטבעות הזהב) אני נורא פוחד שהיא תכיר שם ....אנשים חדשים שיהיו אליה טובים ...שהיא תשכח אותי ..ותישאר שם לאורך זמן במפעל שאני עובד איין לי יכולת להכיר מישהי חדשה ... כי כולן לא מתאימות לקשר.... ניסיתי לדבר עם מישהי....בת 34....ואני רק בן 23 אבל ראיתי שהיא כזו.....לא בשביל יחסים.... היא כזו עצבנית כזו כל הזמן הרגל שלה רועדת...ומעשנת כמו רכבת...וסיפרה לי שהיא סבלה מפרנויות....וזה מפחיד אותי אני לא רוצה גם את הצרות של אחרים... לא שחלילה יש לי משהו עם אנשים עם בעיות נפש קשות משלי פשוט אני לא רוצה למצוא את עצמי טובע עוד יותר בבוץ שאני נקשר למישהי עם בעיות נפשיות קשות מאוד יש לי במפעל חבר...(איזה יופי אני רומני והוא הודי-ככה מנצחים דעות קדומות וגזענות) שאני מאוד אוהב להיות איתו ... אבל יש לו חברה מה זה נראית טוב.... אני מה זה מתוסכל..תמיד אני ליד...ליד האושר כדאי לבקש ממנו....תלווה לי את חברה שלך?... לא כדאי נכון?.. עד עכשיו אני וידידה שלי היינו בקשרים ידידדותיים ..ועוד לא החלטנו על כלום...(היא גם בחורה שתלויה בתרופות להישאר מאוזנת) לפעמים היא נופלת לשינה בעבודה והיא אפשר להזיז אותה אבל אני מוותר זה כלום לסיום יש לי בעייה ל..בקר אותה.. מכיוון שאחרי יום עבודה אני רק מחפש את הכרית הנוחה והנעימה....ואיין לי כח לזוז אם היה לי רשיון אולי הייתי יכול לתת גז ולנסוע להוסטל שלה איין אוטובוס...בשביל להגיע לתחנה מתאימה אני צריך ללכת קצת ברגל והרבה פעמים יש לי כאבים ברגליים אחרי יום עבודה טוב זהו ואני לא יודמע מה יהיה אני רוצה לראות אותה אבל יהיה לי קשה אוף... אני חש מתסוכל ובודד מאוד שם בלעדיה

שוב שלום מקווה שתצליח להתגבר. לפעמים קורים שינויים שאינם נשלטים וצריך למצוא את הדרך להתמודד. כל טוב ד"ר אורן קפלן