בעיה עם מטפלת לתינוקת

אני אם לתינוקת בת 7 חודשים. משמלאו לבתי 4 חודשים שבתי לעבודתי ומאז בתי נמצאת אצל מטפלת. הילדה נמצאת בביתה של המטפלת ביחד עם בנה של המטפלת שהוא בן שנה וחצי. המטפלת היא חברתי הטובה ביותר מזה 14 שנה. מספר ימים לפני הולדת בתי נפטרה בתה של המטפלת בגיל ארבע עקב מחלה ממנה סבלה מלידתה. לפני כחודש וחצי קרתה תקרית לא נעימה ביני ובין המטפלת (היא ביקשה יום חופש בהתראה קצרה מאד ואני סירבתי מהסיבה שלא יכולתי בעצמי לקחת יום חופש מעבודתי בהתראה כה קצרה) ומאז יש ביננו מתח. בנוסף לכך יצא שהילדה בכתה קצת יותר מהרגיל לאחר מכן והמטפלת איבדה קצת את סבלנותה והעירה לי הערות בסגנון של "יש לך ילדה קשה, לא רגועה" וכו'. בשבועיים האחרונים הכל עבר, הילדה שמחה וההערות התמעטו. היום בבוקר בשיחה טלפונית שלי איתה, היא אמרה לי שהיא מרגישה שמאז שהיא מטפלת בבתי אנחנו כבר לא חברות, שהיא לא רואה נכונות ממני להיפגש בסופי שבוע ושהיא לא מתכוונת לרדוף אחריי. אכן בתקופה האחרונה לא יצא לנו להפגש, גם מהסיבה שאחרי שהיא מעירה לי הערות בסגנון הנ"ל, מן הסתם אין לי חשק להפגש איתה. אבל אני חשבתי שמדובר בתקופה ושזה יעבור. מה לעשות? החברות חשובה לי ואני לא רוצה לסיימה, מה גם שאין סיבה ממשית לסיומה. אני רוצה לשוחח איתה שיחה מלב אל לב, אך השאלה באיזו גישה לנקוט וכיצד לתקוף את העניין. (אני בטוחה שיש קשר לסמיכות הזמנים בין מות ילדתה ללידת בתי, אף אם לא במודע, אבל אני לא יכולה בשום אופן לומר לה משהו על כך). אודה לתשובתך ועצתך. אני די נואשת !

יעל שלום המצב נשמע באמת די מסובך. עירוב של חברות עם יחסי עבודה עלול להיות תמיד מורכב, אבל במקרה הנוכחי הוא מסובך עוד יותר. אני מציע לך לנסות ולערוך שיחה כנה מלב אל לב עם חברתך ולשתף אותה בתחושתך שהחברות שלכם נפגעת. אינך צריכה להסביר יותר מדי או לקשר את זה לפטירת בתה, יש מספיק דוגמאות לתאר את הדברים. נסי לבדוק האם נכון להמשיך את הסידור שלכן עם התינוקת, הן עבור התינוקת, והן עבורכן. אין לי דיעה לכאן או לכאן אבל כדאי מאוד להשקיע בזה מחשבה, ואולי לשתף אנשים קרובים אחרים בהתלבטות. בברכה ד"ר אורן קפלן