מכור לאוכל.

שלום, אני יודע שהשאלה שלי היא אולי אמורה להיות בפורום דיאטה, אבל…. לא סתם היא כאן. אני בן 24 ולפני 4 שנים שקלתי 120 ק"ג. עשיתי דיאטה לאחר שמעולם לא עשיתי, ורזיתי פלאים, זה היה תהליך מבוקר עם פיקוח מקצועי של דיאטנית הפיקוח היה גם בפאן הפסיכולוגי. לאחר תקופה ירדתי מהתלות בדיאטנית והחזקתי מעמד 3 שנים עם אותו משקל בערך, תוך שמירה על תזונה נכונה ובריאה. היום, אני בבעיה, במהלך החצי שנה האחרונה, בגלל עוד ניסיון לא מובן שנכשל לרדת שוב במשקל, אני ירדתי מהפסים, אני מרגיש היום מכור אבל מכור למתוקים, לאוכל לא בריא, זה משתלט עלי במהלך כל החיים. ביום בעבודה, אני אוכל חבילה שלימה של וופלים, בבית אני ממש טורף מגש פיצה, והכל בלי לשים ממש לב לכך. אני ממש מרגיש מכור, קשה לי לתפקד, אני מהר מזיע, מכת הסוכרים שמגיה לגופי ממש עושה אותי עייף תוך מספר שעות, ואני לא יכול לתפקד בעבודה, נראה לי שזה גם משפיע על חיי המין שלי… האם טיפול פסיכולוגי יעזור? האם תרופה המטפלת בהתמכרויות מהסוג הזה תועיל? דיאטנית בפעם השנייה והשלישית לא עזרה ממש…. תודה, אבי- מכור מודאג

בתור עמית לצרה, אפילו המשקל ההתחלתי שלך דומה (אני מקווה שעכשיו אתה הרבה פחות) ואינני מומחה...אבל תובנה אחת בכל זאת פיתחתי. לצערנו...אצלנו האוכל הוא הכל כלומר ברגע "שירדת מהפסים" כדבריך - גופך מתפרע ודורש שינוי כלומר משהו לא טוב לך בחיים - נסה למצוא ובטוח שתצליח!

אבי שלום ההתמכרות לאוכל בהחלט קשורה להיבטים פסיכולוגיים. אין מדובר בסתם רעב, אלא בד"כ במילוי צרכים רגשיים דרך האוכל. לגבי תרופות תוכל להתייעץ עם פסיכיאטר, אבל בהחלט הייתי ממליץ לנסות ולפנות לייעוץ פסיכולוגי. קח בחשבון שתהליך השינוי הינו ארוך טווח, אין טעם להגיע לשתי פגישות, כמו שאין טעם לעשות דיאטת רצח של שבועיים. תהליך ארוך של חודשים (ומעלה) עשוי לעזור לך להתמודד עם עצמך בצורה שונה. בברכה ד"ר אורן קפלן

אבי, מוכר לי. מוכר! גם אני מכורה לאוכל. עדי