טראומה לבת שלוש

היום משפחתי עברה חוויה מפחידה ביותר. שתי בנותי בנות ארבע וחצי ושלוש הלכו עם בעלי לבית הכנסת במרחק עשר דקות הליכה מהבית. הבת הקטנה בת השלוש החליטה שבעלי והגדולה הלכו הביתה בלעדיה (הם היו בתוך הבית כנסת), והתחילה ללכת לכיוון הבית בוכה. היא התיישבה על המדרכה ובכתה עד שניגש אליה איש דתי. הוא הביא אותה הביתה. אני לא יודעת מי הוא היה, היא סיפרה לי שהיא הראתה לו את הדרך (אמרה לו שאנחנו גרים בבית נספר שש, ליד המכולת), והוא נתן לה יד, ואמר לה לנגב את הדמעות. היא תארה אותו כאיש עם שיער לבן, כיפה וטוב. היא הגיעה הביתה בוכה ואני מיד הרמתי אותה והרגעתי אותה. אני לא אלאה אתכם בשאר ההשתלשלות, מה שמטריד אותה זה הילדה. מה היא הרגישה? האם היא תסבול מחרדות? אולי היא לא תזכור את הארוע אבל בטח את ההרגשה... היא מתנהגת כרגיל, שמוחה וצוהלת, ואנחונ אורים לה שהיא גיבורה וחכמה. אבל איך צריך לנהוג איתה? האם היא תסבול מחרדות??? תודה

היי אימא, יכול להיות שכן, ויכול להיות שלא. רק העתיד יגיד. עדי

לאם המודאגת שלום נשמע שבתך היתה חרדה אבל בסך הכל הארוע הסתיים בטוב. אני מתאר לעצמי שבמצב הקיים הלחץ הוא דווקא אצלכם ההורים ואני לא בטוח שהילדה תזכור זאת בטווח הארוך. חשוב לא להלחיץ אותה ולא להעביר אליה את החרדה שהעניין מעורר (מה היה קורה אילו...). צריך לנסות ולקבוע נהלים ברורים מה קורה בעתיד כשהיא לא רואה אף אחד מוכר ולנסות לעבור כעת לסדר היום. במידה ותראו תגובות חריגות בימים הקרובים אפשר יהיה לחשוב מה לעשות הלאה, אבל דברים כאלה קורים לכל ילד, ובד"כ אינם נחווים כטראומה כל עוד באמת לא קרה שום דבר חריג. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה על תשובתך, אני יש לי עוד שאלה. מסתבר שהבת הגדולה (שהיא קטנה בעצמה, רק בת ארבע וחצי), לוקחת את הארוע מאוד קשה. הלילה היא לא רוצה ללכת לישון, היא אמרה שהיא מפחדת לחלום על הדברים הרעים שקרו לאחותה (במילים אלו). היא כל הזמן מדברת על מה שקרה ושואלת למה הקטנה הלכה לבד ובכתה... היא ממש בחרדה מהעניין. מה לעשות??? ואני, יש לי כעס על בעלי שנתןלזה לקרות,אבל גם הוא חווה חוייה נוראית ולכן אני לא צורחת עליו כמו שבא לי... בקיצור אני לא יודעת מה לעשות תודה