זהות מינית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/05/2002 | 21:51 | מאת: משה

שלום, אני גבר בשנות החמישים, נשוי למעלה משלושים שנה לאישה שאני מאוד אוהב. בשנים האחרונות התוודעתי יותר ויותר למשיכתי לבחורים, ממשיכתי לנשים לא נותר דבר. עם רעייתי אינני מקיים יחסי מין לאחר שהרבה לפני שגיליתי את משיכתי לבחורים, היא הפסיקה את יחסי המין מיוזמתה בגלל שלמעשה לא נהנתה, ראתה זאת כחובה, אך הדגישה שהחברות בינינו יותר חשובה לה. משיכתי לבחורים צעירים אינה רק פיזית וכבר פעמיים התאהבתי קשות. לפני כחודשיים היכרתי דרך הצ'אט בחור שהתגלה כסחטן ובעצת חבר, סיפרתי לאישתי על נטיותיי המיניות. היא קיבלה את הסיפור בהבנה רבה, אך הביעה חשש מציאותי מאוד פן אתאהב שוב. אני כמעט לא מסוגל לקיים יחסי מין בלי רגש ואכן נוטה להתאהב. פניתי לטיפול, מתגלים לי דברים שלא ידעתי על עצמי, אך הבעיה של מיזוג שני העולמות לא נפתרה ואני עוצר את עצמי מכל קשר מיני פן הוא יתפתח למשהו ריגשי. האם זו בעיה הניתנת בכלל לטיפול פסיכולוגי? בטיפול אנו דנים בבעיות אחרות, הפסיכולוג מגלה הרבה אמפטיה, הוא חכם, אך נקודה זו נותרת בלא פיתרון.

12/05/2002 | 18:00 | מאת: ד"ר אורן קפלן

משה שלום מאחר ואתה טוען בעצמך שהרגש הוא נושא משמעותי בחוויותיך, אני מעריך שהטיפול הפסיכולוגי עשוי לעזור לך להגיע להבנות חשובות לגבי עצמך והעתיד. לא ניתן לדעת מראש באילו כיוונים יוביל הטיפול, אך לאור הסיפור שתיארת טוב שאתה נמצא במסגרת טיפולית ועם אדם אותו אתה מעריך כחכם ואמפטי. אני מציע שתדון איתו בצורה הישירה ביותר בנקודה שנותרת ללא פיתרון, ותשמע מה יש לו לומר והאם הוא חושב שהטיפול יעזור. בהחלט יתכן שהשאלה המרכזית בה אתה עוסק עדיין לא יכולה לקבל פתרון מאחר והתשתית עדיין לא מוכנה אצלך מבחינה נפשית ורגשית כדי לקבל החלטות. אתה נשוי כבר 30 שנה ודברים התפתחו לאט לאט. לא סביר שהדברים יפתרו במהירות גדולה והסבלנות במקרה הזה עשויה לשרת אותך בטווח הארוך. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

13/05/2002 | 10:06 | מאת: משה

לד"ר אורן שלום, תודה על התשובה המהירה. אני מעלה את הנושא כל הזמן. המטפל הולך בכיוון אחר. הנושא בו אנו דנים כרגע הוא האגוצנטריות שלי, דבר שכלל לא הייתי מודע לו, אך המטפל הורה לי לשאול את אשתי ועוד שני חברים טובים, והם אכן הסכימו שזו נטייה שלטת אצלי וכתוצאה מכמה משימות שהוא נתן לי (למשל, להקדיש זמן שיחה אך ורק לאנשים אחרים) אכן חל שיפור ניכר, גם בקשר עם אשתי. אני רואה רק שתי אלטרנטיבות ושתיהן מפחידות אותי, ולמען האמת כשקראתי את תחילת תשובתך "לא ניתן לדעת מראש באלו אכיוונים יוביל הטיפול" החרדה שלי רק התגברה. אני חושש שאו שאיאלץ להתנזר לחלוטין מקשרים עם בחורים או שאיאלץ לפרק את חיי הנישואין היקרים לי כל כך. המטפל חושב שראיית שתי האפשרויות האלה היא חלק מדפוס חשיבה נוקשה כללי יותר שישתנה במהלך הטיפול, אבל אני מאוד לחוץ בעניין ולא יכול לראות אפשרות שלישית בגלל נטייתי להתאהב בבחורים צעירים ולא להסתפק בקשר מיני בלבד איתם. אודה לך אם תוכל להתייחס לנושא. אני לא יודע עד כמה פניות חוזרות מקובלות כאן ועד כמה מקובל שתייעץ כשנמצאים בטיפול. תודה, משה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית