שיר שכתבתי.

שלום לכולם רציתי לשתף אותכם בשיר שכתבתי ממש לפני מספר דקות. לצערי השיר אינו אופטימי כי הוא משקף את מה שאני מרגישה: השיר נקרא " צעדת המוות" בחיי, כן מותי שוב לא אהיה לאוה אחת היא נשאת בתוכי שם בחושך בלאט והעצב חודר עד עמקי הנשמה עצמותי כואבות ופני בערה בחיי, כן מותי שוב לא אהיה לאותה אחת בין הבכי וההרס היא יודעת שאת- לילותיך ימים וימייך לילות בין שברים ורסיסים רק רגלייך דורכות בין שקיעת הערביים לבין שעת חשכה צעדה ללא פחד ולחשה לעצמה להמשיך עוד ללכת, זה מספיק , לא עוד, די כי חיי הם מותי ומותי הם חיי

לשירה. אני מנסה עוד פעם אחת כי אני כבר מתייאשת. השארתי לך קודם שתי הודעות.

מיכל אני מחזירה לך הודעות תבדקי בדף הקודם שלך, שירה

שירה שלום השיר היה מאוד מזעזע ואני מבין לליבך כי היה לי בעבר אירוע דיכאוני האם פנית לאופציה של טיפול תרופתי או טיפול רפואי ? כשענית לליביבנושא החרדה צינת את האופציה של תכשירים טבעים במקרה שלי זה לא עזר תודה

שלום שאול אני נמצאת כרגע בטיפול תרופתי ובשיחות עם פסיכאטרית , מה שכרגע לא כל כך עוזר ( אני בטיפול כבר למעלה משנה). הטיפול במשהו טבעי הוא רק אלטרנטיבה. זה נכון שצריך להאמין זבה כדי שזה יעבוד. גם לי זה לא עזר אך יש כאלה שזה עושה בהם פלאים. האם אתה כבר יצאת מהדכאון? מה הביאאותך אליו? שלך, שירה

אין לי הרבה מה לומר לך, פרט לכך שלפי השיר נראה שיש לך כשרון כתיבה בכלל לא רע, וכנראה את אינטיליגנטית. נסי לחשוב מעט על מה שאת יכולה להציע לעולם- על מעלותייך.אני מאחל לך הרבה בריאות ואושר.

שלום איתי, למען האמת לא ידעי שכשרון כתיבה זה חבוי בי. בתיכון המורה בקושי העניקה לי 70 בחיבור. את השירים שאני כותבת לוקח לי פחות מ 5 דק' לרשום. הסיבה היא כי הם באים עמוק מנבכי הנשמה. אני לא חושבת שצריך להיות משכיל בשבילזה. וזה נכון מה שאומרים, שאנשים מדוכאים לרוב מתגלה כישרונותם. בכל אופן, תודה על המחמאה.

לשירה שלום אני רוצה לכתוב לך שחבל שאת מסתכלת על החיים בצורה כזאת. צריך לחשוב חיובי ואז יקרו לך דברים חיוביים והרבה אופטמיות.