פגישה ראשונה אצל פסיכולוגית

ממש עכשיו התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית, הפגישה הראשונה היתה סקירה וביוגרפיה שלי , במשך כל הזמן אני דיברתי והיא שאלה שאלות פורמליות בלבד, האמת היה מאכזב, אך הבנתי שהיא צריכה לדעת קודם על אירועים בחיי, שאלתי היא האם ככה אמור להראות טיפול ? אני מדברת והיא שותקת, האם כל הטיפול הוא מונולוג? או דיאלוג? חשוב לי לדעת מכיוון שאני הולכת לדבר איתה על נקודות רגישות האם גם בשלב הזה היא אמורה לשתוק או להנחות אותי או פשוט ללבן איתי את הענינים? עוד משהו נראה היה לי שהיא משתדלת להישאר "בדיסטנס " (לא ידעתי אין להגיד זאת אחרת) האם זו הגישה אצל הפסיכולוגים לא להיקשר למטופל , או שלא יווצר תלות? אשמח לתשובתך.

אור.. בפגישה הראשונה שלי עם הפסיכולוגית היתי בטוחה שלעולם לא אוכל להפתח אליה.. העניין הפורמלי אכן מאכז בהתחלה אבל אין הרבה ברירה על מנת להתחיל טיפול מחויב הפסיכולוג לדעת את הרקע שלך. הפגישות הבאות יראו יותר מאירות. בהצלחה שרון.

אור שלום אני מציע לך לומר לפסיכולוגית את כל מה שכתבת כאן, על האכזבה המסוימת, על רצונך שהיא תגיב יותר, על תחושת הדיסטאנס וכו'. אין גישה אחת בפסיכולוגיה ולכן אינני יודע לענות האם מה שקרה מבטא את גישתה או שזה היה מקרי. חשוב שלא תשמרי את המחשבות הללו בלב מאחר והם בסיס חשוב ליצירת הקשר והאמון ביניכן, במיוחד בשלב הנוכחי. בכל מקרה, גם אם זו גישתה, אין מדובר על רצון "לא להיקשר למטופל". הגישה היחסית "שותקת" בפסיכולוגיה מניחה שאין לכוון את המטופל אלא צריך לתת ללא מודע שלו לפעול ללא הפרעה. בצורה כזו את עשויה להשליך על הקשר בינכם דברים שלא היו עולים בדרך אחרת. למשל, כבר כעת, מעניין האם הרתיעה מהדיסטאנס והקושי עם השתיקה מאפיין משהו בנטייתך האישית והקשרים החברתיים שאת יוצרת, ואם כן אולי אפשר להיעזר בזה לקידום הטיפול והסיבה שבגללה הגעת. חשוב להדגיש שאין מדובר בגישה של שתיקה מוחלטת אלא בתגובות שמגיעות במקומות המתאימים לקידום הטיפול. בשורה התחתונה, דברי איתה על כך כבר בפגישה הקרובה ותראי מה יעלה. בברכה ד"ר אורן קפלן

אור הי, קראתי את המיכתב שלך ומאוד הזדהתי ,גם אני התחלתי לא מזמן טיפול וחשתי כמוך, שייש מעט דיסטאנס, שאולי יש איזשהו "משחק" (היא הפסיכולוגית ואני המטופלת) וכל רגעי השתיקה קצת הביכו אותי, בפגישה הראשונה התישבתי על הספה וחשתי ריחוק צורם היא ישבה במרחק 2 מטר + ממני ולא הרגשתי נעים מהמרחק ,מהדיסטנס וכד' מאוד רציתי לדבר איתה על זה אבל לא כל כך היה לי נעים... בפגישה האחרונה החלטתי שאם אני אהיה כנה איתה עם רגשותי ואספר לה מה באמת יושב לי בלב, זה יעזור לה להבין אותי, ויעזור לי להתקדם בטיפול ולכן סיפרתי לה את כל מה שסיפרתי לך, האמת ,שהפגישה הזו לא כ"כ היתה נוחה ומעט מביכה,אבל אני לא מצטערת לרגע שדיברתי איתה , הדבר עזר ליצור אוירה יותר חמימה ונעימה, רציתי לחזק אותך ולאחל בהצלחה "המזדהה"

אור הי, קראתי את המיכתב שלך ומאוד הזדהתי ,גם אני התחלתי לא מזמן טיפול וחשתי כמוך, שייש מעט דיסטאנס, שאולי יש איזשהו "משחק" (היא הפסיכולוגית ואני המטופלת) וכל רגעי השתיקה קצת הביכו אותי, בפגישה הראשונה התישבתי על הספה וחשתי ריחוק צורם היא ישבה במרחק 2 מטר + ממני ולא הרגשתי נעים מהמרחק ,מהדיסטנס וכד' מאוד רציתי לדבר איתה על זה אבל לא כל כך היה לי נעים... בפגישה האחרונה החלטתי שאם אני אהיה כנה איתה עם רגשותי ואספר לה מה באמת יושב לי בלב, זה יעזור לה להבין אותי, ויעזור לי להתקדם בטיפול ולכן סיפרתי לה את כל מה שסיפרתי לך, האמת ,שהפגישה הזו לא כ"כ היתה נוחה ומעט מביכה,אבל אני לא מצטערת לרגע שדיברתי איתה , הדבר עזר ליצור אוירה יותר חמימה ונעימה, רציתי לחזק אותך ולאחל בהצלחה "המזדהה"