אינקופרזיס

בני בן 5. מגיל 4 (הזמן בו אחותו בת ה-3 נגמלה ) לערך חלה נסיגה במתן הצואה בשרותים. בתחילה הגבנו בכעס לאחר מכן ניסינו את שיטת התגמול אך דבר לא עזר לטווח ארוך. בעזרת טיפול רפלקסולוגי הילד הגיע למצב של יציאה פעם ביום. אך לאחרונה הוא שוב החל בהתאפקויות שגורמות לו לפיספוסים. פניתי לפסיכולוגית קלינית שמטפלת גם בפרחי- באך והיא ניקזה אותנו לכיוון של טיפול בפרחי- באך. לאחר טיפול של חודשיים לא נראה לי שינוי. כעת אני מחפשת מוצא מהבעיה חשוב לציין כי איני רוצה לחשוף את הילד לעוד המון גורמים מטפלים אלא ל"מושיע" האחרון ע"מ לא ליצור אצלו בלבול. מה היית ממליץ? (אנו מתגוררים בראש"לצ). תודה

שולי שלום אני מציע שתפנו לפסיכיאטר ילדים. נחוצה כאן קודם כל בדיקת רופא ולאחר מכן חשיבה מחדש על ההיבט הפסיכולוגי. אינקופרזיס עלולה להיות לעיתים בעיה עקשנית ומלחמה חזיתית עלולה רק להחמיר את המצב. הספרות הפסיכולוגית רואה בתופעה סוג של מאבק לא מודע של הילד אל מול הכללים והחוקים של עולם המבוגרים, ולכן המלחמה רק מזינה את הסימפטומים. חשוב שתקבלו ייעוץ כהורים כיצד לנהוג בילד ואיך מורידים את הנושא מסדר היום. את מזכירה את המערכת המשפחתית בתחילת דבריך ולכן בתוך הטיפול או הייעוץ חשוב להבין האם וכיצד הסימפטום של הילד מושפע מהיחסים שלו במשפחה, מולכם ומול אחותו. כאשר הצורך הפנימי שלו יקבל מענה, הוא גם יוותר על הסימפטום. כל זאת כאמור, אחרי ששללתם השפעות רפואיות לעניין. בברכה ד"ר אורן קפלן