האם נעשה נזק

שבוע טוב! בשבוע שעבר , בתנו בת 3 היתה עדה לויכוח רציני ביננו. לאורך כל הויכוח הסברנו לה שזו אינה אשמתה, ושאנו אוהבים אותה. כמו כן אמרנו לה שאבא ואמא לעיתים מתווכחים ושזה בסדר ומותר לנו ואנחנו ממשיכים לאהוב. הילדה נראתה מוטרדת למדיי ושאלה את אביה אם הוא לא בורח , כאשר הוא ירד לשים משהו באוטו. כמו כן היא ראתה אותו בוכה. בשלב כלשהו היא ביקשה שנעשה שולם עם האצבעות ואכן עבורה עשינו זאת. אנו היינו בתוך הויכוח הקשה והיא עמדה מהצד וצפתה בו. אני מניחה שעד כמה שהיה לנו קשה עבורה הקושי רב יותר ומפחיד יותר. מאז הדברים הסתדרו. שאלתי היא האם יש מקום להעלות את הנושא שנית בפניה ולשוחח על כך כשאנו רגועים ולהסביר לה פעם נוספת שגם ההורים רבים לפעמים או שעדיף להמשיך הלאה ולא להזכיר את שהיה. האם עשינו לה נזק? היא אומנם בת 3 אך מאוד מודעת למה שקורה סביבה. תודה מראש על התשובות.

יעל שלום ילדים לא יכולים לגדול מרופדים בצמר גפן כיוון שהחיים מורכבים והם במוקדם או במאוחר יחשפו גם לקשיים שיש בהם, ורצוי שילמדו להתמודד עימם. הורים שרבים ביניהם זה חלק טבעי מן החיים. כל עוד הריב נשמר בפרופורציות המותרות ואחריו הדברים יכולים לחזור לשגרה, הרי שהוא מהווה גם מסר מלמד לילד, שאפשר ומותר לכעוס אחד על השני, שבזמן הריב יש עוצמות רגשיות שיכולות להביא גם לבכי, אבל שזה לא הורס ומפרק את הקשר, ואפשר להמשיך לאהוב. עכשיו השאלה היחידה אם גם את מרגישה שזה מה שקרה בינך לבעלך ושאכן הדברים כעת חזרו למסלולם ושהאהבה לא ניזוקה. אם את חושבת שהזוגיות שלכם לא ניזוקה, אלא אולי אפילו להיפך, שמשהו שהיה בינכם היה צריך דיון נוקב וכעת נרגע, אז סביר להניח שגם הילדה תוכל להפנים את המסר הזה. לעומת זאת אם הריבים ביניכם הם סכנה ממשית לזוגיות אז החשש מהנזק הוא לא לנפשה של הילדה, אלא קודם כל ליציבות הרגשית שלך ושל בעלך. בשורה התחתונה, בדקי קודם כל מה המצב בינך לבעלך. אם שם הדברים בסדר, הריב הוא לגיטימי ולא יעשה כל נזק לילדה. עשי מה שאת חושבת לגבי השיחה איתה. אם את מרגישה צורך לשוחח עימה דברי איתה על זה. במידה ולא, אפשר לעבור לסדר היום. כאמור, לא שם מרכז הדברים לדעתי. בברכה ד"ר אורן קפלן