אומללה

אני לא יודעת למה.. למה לפעמים אני מרגישה כל כך רע ריקנות איומה, חוסר יכולת להנות , אי נוחות עם עצמי , עם הנוכחות שלי בעולם עם האוייר שאני נושמת. מאידך יש רגעים שאני מסוגלת להנות מכל דבר קטן, מפרח מקסים מהעננים שמטיילים, שיר יכול לגרום לי לבכות ואני כל כך נהנית לשתות מילקשייק. מאידך משום מקום היום יכול להתחיל נפלא והכל משתנה ואני מרגישה שזה מגיע מבפנים וזו תעלומה, ששנים אני מנסה לגלות. מי אני ומה מתחולל שם בכלל בתוכי ובנשמתי. דיכאון? אולי...אנחנו יכולים לתאר את התחושות שלנו אבל אף אחד לא ממש יכול לגרום למישהו אחר להרגיש מה שהוא מרגיש למרות שאפשר לדמיין.. תמיד נפער לו חור עצום, הכל מתמלא ובבת אחת מתרוקן ונשאר ריק. זה אפילו לא שעון חול.. מה אני מתארת? יש גם כמה תוויות שהדבקתי לעצמי אבל זה לא מתאר באמת את מה שאני מרגישה. מישהו עם כוחות נסתרים? טל

טל שלום הדברים שלך נשמעים כמו שיר ואת מתארת עליות ומורדות למכביר. נשמע שאת נמצאת במסע כלשהו, רק לא כל כך ברור לאן. את יודעת לאן? את שואלת אותי משהו מסויים? בברכה ד"ר אורן קפלן

את צריכה לדעת לקבל את זה - גם את הטוב בחיים: את התקוות, האהבות, ההצלחות וגם את הרע בחיים: את האכזבות, הבושות, הצער(ובארץ שלנו זה לא חסר) כי הכל זה חלק מהמכלול של החיים שלנו(מקווה שזה לא נשמע פילוסופי ופלצני מדי). גם אני חש כך לעתים. אני יכול להיות במצב רוח מרומם ומלא בטחון עצמי וגם יכול להימצא במרה שחורה וזה בסדר. זה מעיד על כך שאנו אנושיים.