השב לתגוגבתך מיום 15.4 על נושא שמרנות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/04/2002 | 11:40 | מאת: נילי

ד"ר אורן שלום, תודה רבה על התיחסותך להודעתי בנושא " שמרנות" מיום 14/2. קשה לי לידעך כי לא השתכנעתי בהצעתך על התמיכה והעזרה בעניין של הזוגיות, גם כן קשה לי להמשיך בחלומות האלה שבאים על חשבון הלימודים והמצוות! איך ניתן להתעלם מכל זה ולהמשיך את החלום בלי לבזבז זמן ? והאם זה הגיוני ומקובל שאני לפעמים מדברת לעצמי כמו פרנואים כשחושבת/חולמת, יעני בקול גבוה ובסתר?! והאם זה אומר שאני צריכה לשתף מישהו בידיעה על כל העניינים האלה ? בפני האנשים ובני משפחתי המקורבים ביותר אני נראת חכמה ומשכילה ובעלת חוש הומור גם יש לי כשרונות טובים לעסוק בהצגות ובדיבוב, אבל אם רואים אותי לרגע במצב הזה מדברת לעצמי היו מתפלאים לזה וחושבים "שהשתגעתי"! יש עוד שאלה מעניינת ומשגעת אותי, למה אני חושבת ונמשכת דווקא למבוגרים ממני בהרבה ולאלה שגילם כפול משלי? למה שאחלום על לילה אחת עם רופא המשפחה שלי שגילו כפול מגילי או אפילו על אהבת האופטימטריסט שהוא מעדה ומדת אחרים....?! למרות שלא גילו בפניי יחס מסוג אחר, אלא שהרגשתי את הימשכותם אליי דרך העיניים שלהם יתכן שזה היה בולט יותר אצל השני כי התיחסותו אליי היתה שונה משאר הקליינטים , כך אני... תמיד ההרגשות שלי מכבידות עלי ומשאירות אותי בדלמות ומתחילה להתעסק בכל מיני שלאלות על אירועים שאין להן כל בסיס של אמת וכך מתחיל מסע החלומות והפגישות במרחבים דמיוניים אצלי... האם עדיף לי כשאני מרגישה בזה לכתוב במפורש את כל משאני מרגישה וחולמת עליו? אני בד"כ כותבת. רוצה לחזור לרגע לעניין של האופטמטריסט, כבר שנה וחצי אני מטופלת אצלו בעדשות מגע בגלל מחלה בקרנית(קרטקונוס) אולי הוא נזכר באשתו שלעבר כשהוא מתעסק איתי כי אמר פעם:" אשתי שלעבר היה לה קרטקונוס", באותו זמן הסתכל אליי בעיניים של מבודד ומאוהב ומתיסר. ובעת שהיה עושה נסיון עם העדשות בעיניי, בגלל האלרגיה היו דמעות ואדמימות וגירויים, אמרו לי קודם שאני יפה עם דמעות! היה מסתכל אליי כמו מובהל ובתמימות ושקט, יכול להות שנמשך, אבל האם לדעתך התאהב... וכן אני התאהבתי? עד עתה אני לא יכולה להחליט אם זו סתם משיכה או באמת אהבה... אפילו הייתי לפעמים אומרת לעצמי שאהבה לא מבדילה בי גיל ודת ולאום. מה דעתך על כל זה? בתודה נילי

לקריאה נוספת והעמקה
18/04/2002 | 12:59 | מאת: ראובן

18/04/2002 | 23:53 | מאת: ד"ר אורן קפלן

נילי שלום מהודעתך נשמע שקורים לך דברים מאוד מבלבלים ושאת לא יודעת כיצד להתמודד ולהכיל את הרגשות העזים שתוקפים אותך, בעירות ובשינה. אני כנראה לא אדע לענות על שאלותיך והיה יכול להיות טוב אם היית מוצאת גורם כלשהו שאינו וירטואלי, שבכל זאת היית יכולה להתייעץ עימו לספר לו את אשר על ליבך. אינני יודע אם את יכולה לפנות לייעוץ אצל פסיכולוגית או עובדת סוציאלית בסביבה שבה את נמצאת. בכל מקרה, העוצמות שבהן את מוצפת ומוטרדת חזקות והיה כדאי להיעזר בגורם מקצועי אובייקטיבי שיוכל לעזור לך לחקור את המציאות שבה את חיה כיום. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית