זרות עצמית

שלום רב. אני בשנות העשרים הראשונות לחיי וברצוני לדעת האם אני סובלת ממה שנקרא "זרות עצמית". בפעם הראשונה שהרגשתי את התופעה הייתי ילדה קטנה והרגשתי דבר מאד מוזר- עמדתי מול הראי והרגשתי כאילו יש הפרדה גמורה בין הגוף והנפש הרגשתי כאילו אני לא אותו אדם שמסתכל בראי אלא ישות אחרת כאילו לא הכרתי את עצמי. מאז התופעות האלה חוזרות ויכולות להופיע בכל רגע אלא שעל יד הסתת המחשבה אני בורחת מהן אבל אני יודעת שהתחושה שם. האם מדובר בזרות עצמית? התופעה ממש מפחידה אך האם מדובר במחלת נפש שדורשת טיפול? תודה

קרן שלום אני לא מכיר ביטוי מקצוע שנקרא זרות עצמית, אולי זה תרגום של מונח לועזי מוכר. בכל מקרה התופעה שאת מתארת מוכרת, מעין התבוננות על העצמי כאילו מן הצד. תופעה זו לכשעצמה איננה מקור הבעיה והשאלה האם מלבדה יש דברים נוספים בחייך שמטרידים אותך או שאליהם את מקשרת את התופעות שאת מתארת. יש לי הרגשה שמאחורי ההתנהגות עצמה, שהיא בסך הכל התנהגות ולא חייבת להטריד, יש מחשבות ורגשות שמטרידים אותך ובהם כדאי לטפל. יתכן למשל שההתנהגות להתבונן ולחשוב על עצמך מהצד היא דרך שסיגלת לעצמך להגן על עצמך בדרך כלשהי מהמחשבות הלא נעימות. שאלתך בסיום ההודעה כוללת שני מרכיבים שאינם תלויים בהכרח זה בזה, על מחלת נפש וטיפול. לגבי החלק הראשון, אני לא מכיר מחלות של הנפש, הנפש היא מונח תיאורטי שמתאר משהו כוללני שלא ניתן ממש לגעת בו ולדעת איפה הוא נמצא. לכן מטבע הדברים קשה לחשוב עליה כחולה או בריאה. אין ספק שנפשך מוטרדת כעת ממשהו, ולכן לגבי המחצית השניה של המשפט, כן הייתי ממליץ לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי בנושא. בברכה ד"ר אורן קפלן