שיחזור דפוסים

לאורן שלום, התחלתי טיפול לפני שנה בערך (זהו הטיפול השלישי שלי). המשותף לכל הטיפולים הוא שכל הזמן אני בספק אם אני יושבת מול האדם הנכון לי. (לא מספיק חכם, מנוסה, מעמיק, לא עבר בעצמו דברים קשים וכו'..)הבעיה שלי שאני לא עוזבת כי כשאני מעלה את הנושאים זה חוזר אלי שזה חלק מהבעיה שלי ואז אני בפלונטר. האם אני מכשילה את עצמי אם אקום ואעזוב כי אני משחזרת דפוס. או האם אני נשארת וובזה משחזרת דפוס של היתקעות במקום הלא נכון.

עדי שלום השאלה שלך מורכבת ואין עליה תשובה ישירה של ממש. ההתבלטות היא בתוכך ולכן חומרי הגלם שמסרת לי בשאלתך מעבירים גם אלי את חוסר הידיעה. האם את באמת צריכה לעזוב, כלומר שהתחושות שלך אוטנטיות ונכונות, או שבעצם את רוצה לעזוב כי, למשל, את לא מוכנה למחוייבות שבקשר ותמצאי תמיד ליקויים באדם שיושב מולך כדי לא להחשף לאמת ולעבודה הטיפולית המצפה לך? אכן התלבטות מייסרת. קודם כל חשוב לבדוק האם הדפוס הזה מאפיין קשרים נוספים מחוץ לטיפול או רק את הקשרים הטיפוליים שלך. האם בכל הטיפול זה קרה אותו דבר, או שיש הבדלים. מה היו אורכי הטיפולים הקודמים שלך? ואיך החלטת להפסיק את הקודמים? אני לא בטוח שיש פתרון של שחור ולבן אבל אולי עיבוד נושא חוסר הידיעה וחוסר היכולת להחליט יקדם אותך למקום אחר. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה על התיחסותך. לשאלותיך- בקשרים לא טיפוליים, כלומר בנישואין, בעבודה, חברויות אני מרגישה פעמים רבות הפוך מאשר מול המטפל. אני מעריכה את חכמתם של שותפי וחברי לחיים אין לי ספק לגבי התאמה. (למרות שלפעמים אני חוןה את כולם יותר חכמים ממני ולא ברור לי למה הם בחרו בי). בטיפולים הדפוס של הספק חוזר על עצמו ולמרות זאת אני נשארת ( שלש שנים כל טיפול, הראשון בתחילת שנות העשרים והשני באמצע שנות השלושים שלי). את הטיפול הראשון סיימתי עם סיום לימודי באוניברסיטה כי הוא היה מטעם שירותי הבריאות. את השני סיימתי בגלל שלא יכולתי לשאת את חוסר העמדה של המטפלת שלי מול החלטה שהייתי צרכה לקבל. הגישה האנליטית גמרה אותי. ואכן להיות במקום בו אני מרגישה שאין לי ידיעה או שאיני מסוגלת להחליט - אלה מקומות מאד מתסכלים עבורי.