אמא אני בריאה?

שלום לך, בתי בת ה8 נוטה לדיכדוך,והיפוכונדריות. באהבה רבה היא "מתחננת שניקח אותה לחדר מיון" כי כואבת לה הבטן,אך תמיד אלו הן התרעות שווא,ואין ממצא פתלוגי מאחורי הפניה.(ברקע יש בעיה אורולוגית,שהיא נמצאת במעקב בית חולים,כך שהילדה מכירה את המערכת טוב). נוסף על כך היא ממררת בבכי שקשה לה לחיות עם אחותה,שקשה לה לשבת בכיתה מבלי להתגרד ולזוז,והכאב שיש לה מתחיל מהרגל..עובר אל הבטן..ומשם אל הראש. אציין שהיא ילדה מצליחה ,יפה, אינטליגנטית ומאד מצטיינת כמעט בכל התחומים,כולל שירה והופעה בפני קהל ללא חשש. הלילה היא שאלה אותי האם יכול להיות שהיא חולת נפש? נדהמתי מהשאלה...והיא המשיכה שקראה על שלט בבית החולים "בריאות הנפ,ש"ומכאן היא מבינה שיש מחלות שכאלה...אבא שלה הסביר לה שיש במחלות האלו דברים שונים ממחלות שאנחנו מכירים,והיא מודאגת שיש לה מחלה שכזו. איך עלי להתמודד עם כל ההתעסקות שלה בבריאות בכלל,ובנפש בפרט? והאם עלי ללכת איתה בכל הזנקה לבית חולים?..היא מציגה כאילו אין לה שליטה על הכאב.. תודה

דפנה שלום אני מציע להתייחס במלוא הרצינות לתלונותיה של הילדה, אבל לא בהכרח במובן של לקחת אותה לבי"ח לטיפול רפואי. לעיתים דרך הגוף ילדים (ומבוגרים) מבטאים תחושות ומחשבות. מובן שאם הילדה מגיבה כך משהו מטריד אותה וכדאי לעזור לה. היא צעירה מאוד ואי התייחסות לדבריה עלול להפוך את תלונותיה לדרך ביטוי קבועה ולא מוצלחת של תחושות נפשיו למיחושים גופניים. הבעיה האורולוגית שציינת כדרך אגב עלולה להיות טריגר לתופעות כאלה וכדאי לבדוק זאת. מקור הבעיה יכול ללכת למספר כיוונים. ראשית יש לבדוק את הבעיה הרפואית אחת ולתמיד ולשלול את קיומה. לאחר מכן יתכן שיש לה חרדה ממחלה גופנית, אולי בשל היכרותה הקודמת עם ביה"ח. אפשרות נוספת היא נסיון לקבל תשומת לב דרך בעיה רפואית. יש בוודאי עוד והכיוון צריך להיות מבוסס על היכרות אישית איתה. במידה ואתם מוטרדים והבעיה נותרת בעינה הייתי מציע לכם לפנות לייעוץ מקצועי. תוכלו להתחיל מביה"ח בו הילדה מטופלת. בד"כ יש שם עובדים סוציאלים ופסיכולוגים שיוכלו לתת לכם הכוונה ראשונית. אפשר להתייעץ גם עם פסיכולוג רפואי או פסיכולוג ילדים. אפשרות נוספת היא לפנות לפסיכולוגית ביה"ס של הילדה. מתקשרים לשירות הפסיכולוגי של העיריה ומבקשים לדבר עם הפסיכולוגית שאחראית על ביה"ס של הילדה, אין צורך אפילו לערב את ביה"ס בנושא. בברכה ד"ר אורן קפלן