פרידה ממטפל

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/12/2000 | 05:42 | מאת: לימור

פרידה ממטפלת! לפני כחצי שנה נפרדתי פרידה כואבת מאוד מהפסיכולוגית שלי בעקבות נסיעה לחו"ל. הטיפול(שנמשך כשנתיים) הופסק אם כן באופן שרירותי וללא סיום טבעי. לקחתי את זה קשה מאוד כולל תופעות של חרדה ודכאון. חשבנו על טיפול דרך הטלפון אך היא לא הסכימה לסוג ההתקשרות הזה. הדבר היחידי שהציעה היה, שכל פעם שאזדקק לה אוכל ליצור עמה קשר וזאת ללא תשלום מצידי, מה דעתכם? בעיקר של טלי עו"ס שכן גם שלי כזאת. בכל מקרה אני מצטרפת בשמחה לפורום שלכם שנשמע רציני ומעניין. לימור.

23/12/2000 | 08:31 | מאת: ד"ר אבי פלד

סיום טיפול הוא תהליך טיפולי מתוכנן כחלק מהטיפול בכללותו

23/12/2000 | 11:08 | מאת: עינת

מהשאלה עולה שהטיפול הסתיים מתוך אילוץ. השאלה הייתה מה עושים במקרה הזה.

23/12/2000 | 21:35 | מאת: לימור

לד"ר פלד היקר! "איזו מן תשובה זו?" היא התגובה הטובה ביותר שאפשר לתת לתשובתך. זה ברור שאפילו לא טרחת לקרוא את השאלה שלי עד סופה. מכיוון שאתה פסיכיאטר ולא פסיכולוג אני סולחת לך ומבקשת להעביר את השאלה לאחד הפסיכולוגים או העו"ס שבחבורה. התשובה אם כן, לא נענתה ומהווה עלבון לאינטליגנציה שלי ושלך. לימור.

25/12/2000 | 02:29 | מאת: שלום

אכן לא השיב לנקודה אשר אותך עינינה אך הביא לך מידע אחר אשר גם הוא נדרש משאלתך בכל מקרה ניתן לשאול שוב ולהבהיר ואין שום מקום לצורת התבטאות שכזו

23/12/2000 | 23:00 | מאת: ד"ר דרור גרין

לימור יקרה, הצירוף "פרידה כואבת" הוא אכן התיאור המתאים לסיום הטיפול, כפי שתיארת אותו. לסיום הטיפול יש חשיבות רבה בתהליך הטיפולי כולו, ובדרך-כלל מוקדשת לו תשומת-לב מרובה, והוא אינו מתרחש כהרף עין. לסיום כפוי יש השלכות כבדות משקל על הטיפול, והוא דורש התייחסות מיוחדת ורגישה. אינני יודע מה היו הנסיבות לסיום הכפוי, ואינני יכול להסביר את התנהגותה של המטפלת. אבל לא קשה לי להבין את הקושי שלך להתמודד עם הסיום הכפוי. לפי דבריך, המטפלת לא קיבלה את בקשתך להמשיך את הטיפול בטלפון (כיום ניתן לעשות זאת גם באמצעות האינטרנט), ולא קשה לי לשמוע בדבריך את הכעס שלך עליה. במצב הנוכחי, שאינו מושתת על אמון, קשה לי להציע לך לפנות אליה ללא תשלום כאשר 'תזדקקי לה'. נראה לי שעדיף היה שתפני למישהו אחר, למרות ההתנסות הלא מוצלחת הזו, ותמשיכי את התהליך הטיפולי באופן מוצלח יותר. טיפול נפשי, כמו התנסויות אחרות בחיים, עשוי לעתים להיכשל, וגם מהתנסות כזו ניתן ללמוד ולהמשיך הלאה. אני מאוד מקווה שהראייה המפוכחת שלך תוביל אותך להתנסות חיובית יותר בעתיד. אם תזדקקי לעזרה נוספת, או שתרצי להבהיר את מחשבותיך בנוגע לבחירת מטפל, אשמח לעמוד לרשותך. חג שמח, דרור גרין

23/12/2000 | 23:59 | מאת: לימור

לכבוד דרור גרין, תודה על התשובה המהירה והנבונה. קודם כל תיקון, הטיפול לא נחל כישלון ולא "נכשל" כלל וכלל. זה נכון שהיא פישלה לדעתי בנושא הטיפול בטלפון או האינטרנט אך היא לא מחוברת לאינטרנט כך שזה לא רלוונטי. היא טענה שטיפול באמצעות הטלפון מגביר את התסכול וצריך קשר בלתי אמצעי, ז"א לראות אחת את השנייה. הנסיבות לסיום הכפוי כפי שציינתי היו נסיעתי לחו"ל. אכן אני כועסת עליה, אבל אתה לא צריך להיות כל כך שיפוטי לגביה, היא אדם שאני מעריכה ואוהבת ושעשה רבות למעני. היא מאפשרת לי גישה חופשית אליה כשאני זקוקה לה מפני שהיא לא מאמינה בטיפול בטלפון, כי היא מהדור הישן כפי הנראה. "הראייה המפוכחת שלי" הוא משפט שיפוטי שלך ולא משהו שאני חווה. ההתנסות שלי היתה חיובית ביותר ואם היה מתאפשר לי הייתי חוזרת אליה רק שאני רחוקה ממנה פיזית. עד כאן, לימור.

25/12/2000 | 02:41 | מאת: שלום

הרושם שנוצר תחילה הוא כי המטפלת היא שסימה ומכאן מובנת הטראומה אבל מדוע זה יש לך טראומה כאשר את יודעת שהוא יפסק והמטפלת הרבה יותר מבסדר ומוכנה להמשיך איתך אפילו ללא תשלום ונותנת לך הרגשה טובה לפנות אליה ככל שתצטרכי למרות שאטנך משלמת לה לא כלכך מובנת הטענה שלך כלפיה את באה אליה בטענה שאיננה מוכנה להמשיך טלפונית אך אין מדויק כפי שעולה מדבריך היא לשיטתה לא יכולה לעבוד היטב דרך הטלפון לכל אחד דרכו הוא אינך יכולה לשנות את הבן אדם שימי לב שאין היא דוחה אותך, היות והיא חושבת ש-ה-י-א איננה יכולה לתת לך שרות טוב כפי שהיא דורשת מעצמה היא מבהירה שמבחינתה אין זה טיפול ולכן לא תיקח כסף יחד עם זה את יכולה להתקשר אליה ככל העולה על רוחך כך שמבחינתך את מקבלת את הטיפול אתו את רוצה נדמה לי שהיא ראויה לכל הערכה! תקני אותי אם אני טועה התיחסות עינינית יותר יכולה להיות רק כאשר תבהירי מדוע את מדוכדכת בעקבות הפסקת קשר פתאומית שאת גרמת לה חג שמח

25/12/2000 | 19:25 | מאת: לימור

לשלום שלום! תודה על התגובה, שנשמעת אכפתית ויש בה קורטוב של אמת. הרחבה תוכל למצוא בתגובתי לדרור על הטיפול באינטרנט, שם הדבר מוסבר אולי בצורה טובה יותר. ושוב, הטיפול הסתיים בצורה כפויה, לא ביוזמתי ולא ביוזמת המטפל אלא בעקבות נסיעתי לחו"ל ולכן לא מדובר בחיפוש אשמים, והכעס הוא כעס טיפולי, אם אתה מבין למה אני מתכוונת, כעס של תחושת נטישה ולא בשל פגיעה באתיקה מקצועית. הדבר צריך להיות ברור. עד כאן, לימור.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית