חוסר רצון בקשר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/04/2002 | 00:09 | מאת: מלי

קרובת משפחה שלי היא בת 35. היא משכילה, נאה , נחמדה, חברותית ולבד. איני יודעת אם אי פעם היה לה קשר משמעותי עם גבר. ניסיתי לדבר איתה על הנושא. היא טוענת שהיא מאושרת ויש לה כל מיני תירוצים מדוע היא אינה מעוניינת בנישואים (אחוז הגירושים לדוגמא) או ילדים ( הנושא דוחה אותה). ניסיתי (בעדינות רבה) לעשות איתה "שיחות נפש", להשפיע עליה להיפתח להתנסות זוגית, להראות לה מעלות של זוגיות ומשפחה מהנסיון שלי, אולם מהר מאד היא קטעה זאת ואף טענה שאני מציקה לה . קרובי משפחה ניסו להכיר לה בחורים, היא לא שיתפה פעולה וטענה שזה ביזבוז זמן בשבילה ללכת לשתות קפה עם מישהו ושממילא לדברים האלו אין סיכוי. אני לא חושבת שבעל וילדים הם בהכרח המתכון לאושר ואני חושבת שיש אנשים שטוב להם לבד. אבל, לא נראה לי שהיא באמת מאושרת, המשפחה שלה בעייתית ולא תומכת, יש לה חיים לא קלים, והזמן לא פועל לטובתה, ואני די מודאגת בקשר לעתידה. מה אפשר לעשות? (דרך אגב, גם אצלה וגם במשפחה שלה בכלל יש בעיות הורמונליות. האם הורמונים יכולים להשפיע עד כדי חוסר רצון מוחלט בקשר זוגי).תודה.

06/04/2002 | 07:07 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, התלבטותך מאד לעניין. בשביל זה יש משפחה/חברים. והקרובה שלך כבר בת 35, ומשכילה, חברותית, וכו' וכו' - דהיינו גם ילדה גדולה, ובטח גם יודעת לחפש סיוע בנקודות קושי שמבחינה בהן. והיא שונה. שונה ממך וממי שאת בד"כ מכירה. אולי תקבלי אותה כמות שהיא? בשביל זה משפחה/חברים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

06/04/2002 | 09:16 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מלי, כפי שאי-אפשר לכפות טיפול פסיכולוגי על אדם שאינו מעוניין בכך, אי-אפשר לכפות קשר על אדם שאינו מעוניין בכך, או לפחות שמצהיר על כך שאינו מעוניין בקשר. בטוחני, שאותה קרובת משפחה נאלצת להתמודד יום יום ושעה שעה עם לחצים חברתיים ליצור קשר, מה שמוסיף לתחושת החריגות והכישלון על אי מציאת קשר מתאים. על כן, הדבר היחיד והחשוב שאת יכולה וצריכה לעשות עבורה הוא לתת לגטימציה למצבה בכך שתקבלי אותה כרווקה ולא תנסי לערער על הסיבות שהיא מביעה לבחירתה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית