חרדה כללית

אני סובלת מחרדה גבוהה באופן כללי, אני חרדה בלילה, תמיד כשאני מתעוררת בבוקר ומכל דבר קטן. לאחרונה החרדה גבוהה במיוחד. הן בגלל לחץ בעבודה ובלימודים (והכי גרוע השילוב של שניהם) ובימים האחרונים גם בגלל המצב הביטחוני. אני משתדלת לא לראות טלויזיה אך קשה להתעלם לגמרי. אם אני לא חולמת על בעיות בעבודה או חובות של לימודים אני חולמת על פיגועים שפוגעים בי או במשפחתי. כל החלומות בתחושת אימה. כל חיי אני סובלת מחרדה גבוהה שמתקשרת כמעט לכל תחום בחיים. אני בטוחה שזה תורשתי, שכן גם אימי וגם סבתי סובלות מחרדות קשות (כל אחת בתחומיה היא). בעבר הייתי בטיפול פסיכותראפי אצל פסיכיאטר והוא המליץ לא להשתמש בתרופות. (אני לא כל כך רוצה בעצמי שכן זה לא מצב זמני אלא תמידי עם עליות ומורדות). רציתי לדעת האם ישנה דרך אחרת לטפל בחרדות כל כך כלליות? אני רוצה לציין שלמרות שאני חרדה מכל שינוי ומטלה, אין פגיעה משמעותית בתפקוד ובאופן כללי אני מצליחה מבחינה מקצועית וגם בזוגיות ובחיי המשפחה.

שלום מעין, כשקראתי את הפנייה שלך חיכיתי בעצם למשפט האחרון והנה הוא אכן הגיע. חלק גדול מהאנשים החרדים הם אכן אנשים המתפקדים בהצלחה רבה. ייתכן שבגלל ההחמרה שחלה לאחרונה במצבך, בעקבות נסיבות אובייקטיביות ומוצדקות לחלוטין, כדאי לפנות שוב לפסיכיאטר ולעשות הערכה-מחדש לגבי טיפול תרופתי קצר. לא ברור מה הייתה האוריינטאציה של הטיפול הפסיכותרפויטי שעברת אצל הפסיכיאטר. עצם העובדה שאמך וסבתך סבלו מחרדות עדיין אינני הופכת את העניין לתורשתי במובן הגנטי של המילה. ייתכן מאוד שקיים כאן היבט סביבתי התפתחותי שכדאי ללבנו בטיפול. פרט לכך, יש כיום טיפולים פסיכותרפויטיים קצרי-מועד להתמודדות עם מצבי חרדה, בעיקר בתחום הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי בהם מדובר יותר בלמידת טכניקות ושינוי דפוסי חשיבה. חלק מהתרופות האנטי דיכאוניות מסוג SSRI יעילות גם הן להעלאת סף החרדה. הואיל ואת מדברת גם על סיוטי לילה, אינני בטוח שטיפול התנהגותי-קוגניטיבי כזה יספיק והייתי ממליץ להתייעץ פעם נוספת עם פסיכיאטר. לא לגבי כל התרופות הללו מפתחים תלות וסבילות ואין זה אומר שתיאלצי לקחת אותן כל החיים, כי את כזו. השילוב בין פסיכותרפיה וטיפול תרופתי הוכיח את עצמו כיעיל לטיפול בחרדה יותר מכל אחד ממרכיבים אלה בנפרד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

ראשית תודה על התגובה המהירה והמפורטת. למרות שציינתי גורמים לכאורה זמניים לחרדה, זה למעשה מצב קבוע. כרגע אני חרדה יותר מתמיד (כמו רוב אזרחי ישראל אני מניחה) אבל תמיד ישנן סיבות אחרות לחרדה, תמיד הן מוצדקות, סך הכל לכל אדם ישנן דאגות בחיים. אך התגובה הרגשית שלי בדרך כלל חזקה יותר מאשר רוב האנשים שאני מכירה. גם אם הבעיה לא גנטית, אני בטוחה שהיא מושרשת עמוק במבנה האישיות שלי. אמא שלי מספרת שכבר בגיל שלוש הייתי ילדה חרדה (שלא כמו אחי ואחיותי). אני עצמי זוכרת לילות ללא שינה בגיל בית ספר יסודי בגלל דאגות כגון שלא הספקתי להכין שיעורים (ודוקא הייתי תלמידה מאד טובה). לפני מספר שנים הייתי בטיפול פסיכוטראפי, בעקבות משבר אחרי פרידה קשה. המטפל שלי היה במקרה גם פסיכיאטר, למרות שהגעתי אליו בגלל שהוא גם פסיכוטראפיסט. נושא התרופות כמובן עלה וגם נושא החרדה הכללית שלי (למרות שלא התמקדנו בזה אז אלא בבעיות אחרות). הוא המליץ לא להשתמש בתרופות. (לא שאלתי למה). הייתי פונה אליו ליעוץ עכשיו אך לצערי הוא עזב את הארץ לכמה שנים. אני לא רוצה להשתמש בתרופות, ואני לא רוצה הקלה זמנית אלא שינוי יותר ארוך טווח. (אולי כדאי גם לציין שאני סובלת גם ממגרנות קשות שמתפרצות כשהלחץ הנפשי מגיע לשיא, גם זה מגיל צעיר מאד. אני לוקחת את מיטב התרופות שקיימות בשוק אך תופעות הלואי מאד מפריעות לי, אני מאד נרתעת מלהוסיף עוד תרופות ועוד תופעות לואי לרשימה) לגבי פסיכותראפיה. למרות שבעבר זה מאד עזר לי, הבעיה הפעם נראית לי שונה. החרדה שלי מאד כללית ולא מוגבלת לתחום או לתקופה ולכן אני לא רואה איך תובנות חדשות יכולות לעזור. ממה שהצעת הכי נראה לי טיפול קוגניטיבי, אך ממה שאני יודעת טיפול קוגניטיבי בחרדות מתאים לפוביות יותר ספציפיות (פחד מטיסות וכו'). האם לדעתך יתכן שיפור גם במקרה כללי של חרדה כמו המקרה שלי? (אמרת שכן אך אולי זה לא מספיק, האם המידע הנוסף משנה?) אשמח מאד לתשובה נוספת. יעל.