זהות-מינית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/03/2002 | 02:56 | מאת: אלמוני

שלום, הנני נער בן 16 שנמשך לשני המינים אך בעיקר לבנים, יש לי כמה שאלות ואשמח אם תוכל לענות לי. :) 1. האם יש דרך לדעת לפי בדיקות הורמונים בגוף מי הומו ומי לא?, ובכלל איך נוצרת (לפי המדע והרפואה) משיכה (מן הסתם מוטעית) לאותו המין. 2. האם יש דרכים שאפשר לנקוט(פסייכיאטריים,תרופות) כדי לדכא את החלק הזה בי?(החלק שנמשך לבנים) כי אני אם להגיד תאמת אני נגעל רק מהמחשבה שאני יחייה עם בן כל החיים שלי, אני מקווה להיות בעל משפחה כשאני יגיע לגיל 30, עם ילדים, ולחזור הבייתה לאשה שאני אוהב וזה פשוט מתסכל אותי כל הקטע הזה שאני נמשך לבנים, אני יודע מהסיפורים של הרבה שבסופו של דבר משלימים עם זה, אבל זה לא שאני לא השלמתי, אני פשוט רוצה כשאני אהיה גדול, משפחה,ילדים אישה, וזה לא נובע מציפיות של ההורים,החברים, כלפיי כי אני לא עושה מה שאף אחד מצפה ממני. לבנות אני גם נמשך, כלומר, יש לי הרבה קריטיונים, אני צריך שאותה בת תהיה בדיוק בטעם שלי כדי שאני ימשך אליה מינית, האם זה גם נובע מהצד שנמשך לבנים? האם זה קשור אחד לשני?, כאילו, כדי להתגרות מבת אני ממש צריך שהיא תהיה יפה, בדיוק לפי הטעם שלי. אהבה לבנות הרגשתי כשהייתי בן 12 בערך, בכיתה ד',ה' , עוד כשלא ידעתי מה אני, ממש הרגשתי פעם ראשונה מה זאת אהבה, ממש כמו שמספרים, אבל מאז לא הרגשתי ממש אהבה כלפי בת, כאילו אני לפעמים מפנטז על בנות מהב"ס אבל לאהוב ממש אהבה לא חוויתי מאז אותו גיל, האם זה גם קשור לזה שעכשיו אני יודע שאני בחלקי נמשך לבנים? בגלל זה אני לא מצליח ליצור אהבה כלפי בת? כי להימשך אני נמשך(שוב, רק כשאותה אחת ממש ממש לפי הטעם שלי), אבל אהבה אני לא חש אני בחלקי המון זמן מנסה להדחיק את זה שאני נמשך לבנים, אולי זה מה שיוצא אצלי את הדיכאונות התכופים, למרות שגם כל דבר קטן משמח אותי ומעלה לי את מצב הרוח אני מודה לך מראש, אלמוני.

לקריאה נוספת והעמקה
31/03/2002 | 04:54 | מאת: טל

הדבר הכי נכון לעשות הוא : לא להיאבק עם מה שאתה מרגיש באמת. כי אין בזה שום טעם זה רק יעביר אותך סיוטים וייסורים מיותרים. לך על מה שאתה מרגיש! אין שום תרופה או הורמון שיכול לשנות את הנטיות המיניות. אין גם שום דרך לדעת לפי שום בדיקה רפואית אם אתה הומו או לא. יש רק דרך אחת והיא לצפות בהתנהגות שלך ליד נשים וגברים. המשיכה של בני אותו המין היא לא מוטעית ,היא פשוט עובדה ,לא מדובר בתינוק שנולד עם שש אצבעות. ומבחינה אבולוציונית יש לה הסברים טובים מאוד מדוע קיימת התופעה הזאת, זה לא המקום להסבר. ישנם מחקרים לא מבוססים, שטוענים שאפשר כן להראות שונות אצל אנשים הומוסכסואליים אבל הם ממש לא אופרטיביים. אם אתה רוצה להיות "כמו כולם" עם אישה וילדים זה יבוא מאוחר יותר אם זה באמת מי שאתה . רק אחרי שתחקור את נטיותך המיניות עד הסוף ותהייה עם גברים ואחר כך עם נשים תוכל להחליט. לא שמומלץ לך מיד לקפוץ למיטה עם גברים פשוט תפנטז על מה שנוח לך ותשאיר את האפוציות פתוחות -מבחינה נפשית! אתה עוד צעיר וכדאי לך לזרום בספונטאניות. שוב: אל תחליט להחליט - פשוט תעשה מה שבא לך. ישנם הרבה אנשים שלא יודעים בדיוק למי הם נמשכים עד גיל 25 שזה גיל סיום ההתבגרות הנפשית ועיצוב נפשו של המבוגר באופן סופי. ישנם הרבה אנשים שבכלל לא מודעים לכך שהם נמשכים למין השני או שההדחקה של העובדה הזאת גורמת להם להרבה בעיות נפשיות. ברור שהלחץ החברתי שיש עליך הוא לא קטן , אתה לא צריך לצאת מהארון או משהו אין סיבה לעשות שום צעד ממשי בתחום המין . יש שמועות (מגוחכות) שמי שלא מקיים יחסי מין עד גיל 18 ואפילו 20 נשאר בחיים - בדוק אותם!

31/03/2002 | 09:53 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלמוני, אני מבין את לבטיך וכאבך. למרות שאתה מעיד על עצמך שאינך עושה מה שאנשים מצפים ממך, המסר שגבר אמור להימשך לנשים הוא כה בסיסי ומובן מאליו בחברה, כך שאני בטוח שהפנמת אותו - לא יכול להיות שלא. עם זאת, אתה מאוד-מאוד צעיר ולא הייתי מציע לך להגיע למסקנות חד-משמעיות וסופיות כלשהן. אם קיימת בך משיכה כלשהי לבנות, אין שום מניעה שתנסה לממש אותה, גם אם אתה נמשך לבנות שנראות טוב במיוחד לטעמך. יש גם הרבה גברים הטרוסקסואלים סלקטיביים מאוד בבחירת בנות זוג וגם הרבה גברים הומוסקסואלים סלקטיביים מאוד בבחירת בני זוג. אשר לשאלות הספציפיות שאתה שואל, הסברים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים רבים הועלו במטרה לגלות את המקור להומוסקסואליות. ההשערות בדבר הבדלים הורמונאליים בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים לא עמדו במבחן המציאות. יש להבין שהדחף המיני הוא דחף גולמי וחסר כיוון ולפי תיאוריות פסיכולוגיות שונות, בעיקר התיאוריה הפסיכואנאליטית, הוא מקבל את כיוונו תוך כדי התפתחות האישיות. אם הייתה לך בעיה הורמונאלית כלשהי, הדבר היה פוגע בדחף המיני כשלעצמו, ללא קשר לכיוונו, מה שלא ייתכן אם אתה חש עוררות מינית כלפי בנים ובמידה מסוימת אף כלפי בנות. אין שום דרך תרופתית לדכא את משיכתך לבנים. יש כמובן תרופות שנועדו לדכא את הדחף המיני בכללותו ואם באופן תיאורטי היית לוקח אותן הדחף המיני שלך היה נבלם הן כלפי גברים והן כלפי נשים. העובדה שאתה נגעל מהמחשבה שתחיה את חייך כהומוסקסואל היא בחלקה הגדול תוצאה של הנורמות שכולנו גדלנו עליהן. עם זאת יש לא מעט גברים הומוסקסואלים נשואים, שאכן נמשכים לגברים יותר מאשר לנשים, ובדיוק מהסיבות שאתה מציין (צורך במשפחה, ילדים, מסגרת וכו') החליטו להינשא לנשים והם מגיחים פה ושם לקיים יחסי מין עם גברים. הקהילה ההומוסקסואלית מתייחסת אל התופעה בצורה מאוד שלילית והקימה קבוצות תמיכה עבור נערים ונערות בגילך, שם תוכל לקבל תמיכה בצורה מגמתית מאוד כדי לזכות בלגיטימציה של ההומוסקסואליות שלך. הצעתי לך היא שבכל זאת תנצל את גילך הצעיר ואת המיניות התוססת שקיימת בו לנסות בשנים הקרובות יחסי מין עם בנות, גם אם אתה סלקטיבי מאוד בבחירתן. הדבר לא ימנע ולא יפחית את משיכתך לבנים, אך הוא כן יאפשר לך לבדוק מה קורה לך עם בנות. בגלל הדכאונות שאתה מדווח עליהם הייתי מציע לך לפנות אל איש מקצוע ליבראלי, שיהיה פתוח לשני הכיוונים, אשר ילווה אותך במאבקיך הפנימיים הקשים מאוד. הוא לא יוכל לשנות את משיכתך לבנים - את זאת חשוב להבין - אך מן הסתם, אתה נמצא לבדך בכל הסיפור הזה וזה מגביר את הקושי ואת האפשרות שתפתח דיכאון חמור יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

31/03/2002 | 11:28 | מאת: רוצה להגיב

אהבתי מאוד את תשובתך..... אך חסר לי בה מסר של זהירות ביקשת מהאדון הצעיר "לחגוג" את המיניות האופינית לגילו חשובגם להדגיש את הצורך בנקיטתאמצעי התגוננות ק ו נ ד ום

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית