דמעות זולגות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בקשר להתפרצויות שלו - אז הן מופנות אליי ועליי וזה שהוא זורק משהו - זה במקום לעשות לי משהו - זה ברור לי למרות שהיו כמה פעמים שהוא הכאיב לי - כאשר תפס אותי ביד חזק - כאשר דחף אותי - כאשר תפס לי את הלחיים והכאיב לי אז כן - סימנים לא נשארו - אבל זה כאב - כאב פיזית - והמון כאב לי נפשית... כמובן שלקח לי זמן לשכנע אותו שזה כאב - כי בהתחלה הוא מאוד שלל את זה ואמר שלא יכול להיות.... כאילו שהוא יודע אם כואב לי או לא... הוא פשוט לא היה מוכן לשמוע שהוא הכאיב לי פיזית כי תמיד יש את הקטע הזה של להכאיב נפשית ואז לעבור את הגבול - כאשר זה פיזי.... לא שנפשי זה בסדר! זה כואב לפעמים הרבה יותר מפיזי... ההשפלה הבושה הפחד האכזבה הם מספיק גרועים בפני עצמם.... בכל אופן - לקח לי המון זמן כמו שאמרתי לגרום לו להבין שאני נפגעת ממנו... ורק בפעם הלפני אחרונה - הצבתי אולטימטום... שאם זה קורה עוד פעם אחת ולא משנה לי אם זה יהיה בעוד חודש יום שנה 4 שנים עוד פעם אחת של קריזה כזו שאני מגדירה אותה כלא נורמלית לא הגיונית - איבוד שליטה ולא מריבה שגרתית של זוג עוד פעם אחת שהוא מתפרץ עליי ואני הולכת ולתמיד!!!!!!! וחשבתי והיה נראה לי כי אחרי האולטימטום הזה הוא הבין אותי והבין כמה אני רצינית לגבי זה.... ולצערי הרב - מה שחשבתי וחששתי קרה הגיעה הפעם הבאה וזה היה אולי במרחק של 3 חודשים.... אז עכשיו - הכל אומר לי ללכת... כי כבר הצבתי לעצמי יעד שמתי לי מטרה - שאם זה קורה - והתפללתי בכל ליבי שלא - אבל אם כן אני הולכת אין עוד צ'אנסים אין עוד תקוות אין עוד סליחות..... והנה זה קרה לפני חודש בערך קצת יותר ואני לא הלכתי רציתי ללכת כמעט כבר הלכתי והוא עצר אותי כי ידע שזה לתמיד.... ועכשיו אני מרגישה חוסר אונים וחוסר ידיעה לגבי מה לעשות... אמרתי משהו ואני לא מקיימת אותו... עם כל הרצון , והאהבה, קשה קשה קשה לי לסלוח קשה לי לקבל את זה קשה לי להאמין שלא תהיה פעם הבאה!!!!!!!!!!
שוקולד יקרה, כל כך הרבה כאב עובר דרך המילים שלך, כל כך הרבה דמעות , כל כך הרבה רגש. וכל כך חבל. חבל על כל מה שאת מאבדת. על כל מה שאת מקריבה בגיל כל כך צעיר. על כל מה שנפצע ויתקשה להתאחות בהמשך. גברים שמגיעים לאלימות בדר"כ אינם יכולים לשלוט בתגובותיהם. זה כמו אלכוהוליזם, להבדיל. כמו מחלה. הוא יכול אולי להבין שהוא מכאיב לך, אבל לא יכול להפסיק את זה. ואחרי שהוא פוגע ופוצע הוא בא לפצות. מפנק ומנשק ומבקש שתשכחי. ואת מנסה לשכוח, עד הפעם הבאה. לא מגיע לך שיתנהגו אליך ככה. לא מגיע לך שיתייחסו אלייך כך. התחתנת כדי לאהוב ולהיות מאושרת, כפי שכתבת, ולא כדי לכאוב ולסבול. את מוכרחה לפנות לגורמים המתאימים, ובהקדם. לפני שיהיה מאוחר. בכל עיר קיים מרכז למניעת אלימות במשפחה, שמסייע הן ל"קרבן" והן ל"מקרבן". תוכלו למצוא שם אוזן קשבת ולקבל כלים שיעזרו להתמודד עם הקשיים. אל תישארי לבד עם הדברים. דברי עם אנשים שמבינים. חברים, אנשי מקצוע. אם תרצי הפנייה ספציפית יותר, שאלי כאן בפורום. שיהיה לך יותר טוב.... שלך ואיתך, כולנו.
למה את לא שולחת אותו לעזאזל?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
