ל: ארחת לרגע וכל מי שחווה ארוע טראומטי

מניסיון שלי, הדרך הכי טובה להתמודד עם המראות הקשים והזוועות שהמוח מסרב לשכוח היא לדבר ולספר מה ראית שוב ושוב ושוב ושוב.. צריך לדבר על זה , לא לשמור בבטן, להוציא הכל, למצוא אדם -הכי טוב איש מקצוע ,שיכול לספוג את תיאוריי הזוועה, את כל המראות הקשים של הגופות, חייבים לדבר על זה אחרת זה יכול להתפתח לבעייה מאד קשה. יש טיפולים מיוחדים לכל מי שעבר ארוע טראומטי, ולי זה עזר מאד. לא יודעת איך הייתי יכולה להמשיך הלאה לולא קיבלתי עזרה נפשית, ולולא סיפרתי " על היום ההוא" כמה וכמה פעמים. חשוב לזכור שלא קל לספר על זה, יש הרבה אנשים שלא יכולים ולא מסוגלים לשמוע, ולכן הכי טוב זה אנשי מקצוע, כמו עובדים סוציאליים או פסיכולוגים.

תודה לעיצה אבל לא יודעת משתדלת לא לחזור על זה. להמשיך הלאה בחיי. כמו שאומרים " ההצגה חייבת להמשיך" כולה הצגה אחת גדולה!!! יום (טוב) אורחת