קשר עם מטפל...

שלום לכם... לפני כשלוש שנים התחלתי במסע דיאטה שהתדרדרה לאנוררקסיה..למרות שזה נמשך רק כשלושה חודשים איבדתי את המחזור למשך שלושת רבעי שנה.. לאחר שלושת חודשים האנורקסיה גילתי את "נפלאות" פעולת ההקאה ובכך הפכתי לבולימית(זה כבר שנתיים וחצי שאני כך) לאחר שנה שבה הייתי במצב הזה , הופנתי ע"י רופאת המשפחה , לתל השומר למרכז להפרעות אכילה, שם החליטו שאני צריכה להתאשפז אך אני חשבתי שמצבי משתפר ולכן חבל להתאשפז דבר שגרור סטיגמות חברתיות... למרות שויתרתי על האשפוז החלטתי שבכל זאת אני צריכה טיפול אז הלכתי לטיפול פסיכולוגי דרך קופת החולים.. עם המון חששות ושוב פחד מסטיגמות הלכתי לטיפול ונתקבלתי ע"י מטפל כבן ארבעים עולה חדש (כשמונה שנים בארץ) שלמרות שהוא פסיכאטר הוא מקבל גם מטופלים לטיפול בפסיכוטרפיה.. ואיך אומרים נוצרה בנינו הכימיה כבר מהמבט הראשון (ללא שום קשר לטיפול,(שניניו נראים מצויין ומשדרים על אותו ה"גל")) הטיפול נמשך כ12 פגישות ואף נשא אופן מיני , וסטה מן הבעיה.. שנינו הבענו עניין יתר אחד בשני והוא אף סיפר לי על קשרים שהיו לו בעבר.. אך למרות ששנינו היינו מאוהבים הוא אמר שהוא לא יכול לקחת את הסיכון ואני נפגעתי ,וחששתי מהבאות החלטתי להפסיק את הטיפול ואת הקשר בנינו לחלוטין דבר שגרם להחרפת בעיית ההקאות שלי והשלתי ממשקלי כ12 קילו ע"י הקאות.. לאחר כחצי שנה פסעתי לי ב11 בלילה ברחוב לאחר חוג ריקודים וראיתי אותו חוזר מריצה. (יש לציין שבחודשים הראשונים לניתוק המוחלט שבא מיצידי סבלתי מדיכאונות קשיים, התאהבתי בו קשות דבר שלא קורה לי הרבה..) החלטתי שזה דיבלי להמשיך להתעלם ממנו ,והתחלנו לדבר בקיצור התחלנו להיפגש..ממש כמו זוג אוהבים (המפגשים נשאו גם אופן מיני פעילים) אך לאחר חודשיים החלטתי שזה לא יכול להמשך א. בגלל שיש הפרש של 20 שנה בנינו ב. אני מסורתית והוא לא יהודי דבר שבחיים לא יתקבל אצל הורי.. והגעתי למסקנה שאני רק ימשיך להתאהב בו , והרי אין לזה שום עתיד בקיצור גם הפרידה הזאת הביאה להחרפה במצבי...אני תופסת את עצמי לא להתקשר אליו ולחדש את הקשר אני לא יודעת מה לעשות גם בקשר לבולימיה וגם בקשר אליו, אני ממש מרגישה שהוא החלק השני שלי.. בבקשה תתנו לי עצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

עידית שלום רב, אני רוצה לחלק את תשובתי אליך לשתיים: הראשונה, לגבי הקשר שלך עם המטפל. כפי שאת יודעת לתאר ולנתח בצורה בהירה, ברור לך שכל גבולות האתיקה המקצועית הופרו ביניכם, והמטפל עשה את שלא ייעשה. אמנם גם מטפלים הם בני אדם ובכל זאת יש פה טעם נפגם (מאד). את מספרת על קשר טיפולי שהפך להתאהבות והמשיך להיות קשר רומנטי ללא החלק הטיפולי. פעולה זו למעשה גרמה לך לעזוב את הטיפול כיון שהמטפל שלך הפך לחבר. וכך את נותרת היום ללא מטפל וללא מאהב. את מספרת על הבדלים רבים ביניכם: הדת, הגיל וכו'. מעצם הצורה שאת מספרת, נדמה לי שאת מנסה לומר לעצמך שהקשר הזה לא כל כך מתאים לך. עליך לנסות לברר עם עצמך מה באמת את רוצה, מה מהות הקשר הזה בעיניך והאם יש לו סיכוי. אחרי שתעני לעצמך על שאלות אלו, אני חושבת שהיה כדאי לשבת ולדבר עם הבחור, ולהחליט מה עושים בהמשך. ההתנדנדות הזו שלך בין אם להמשיך את הקשר או לא, בין אם להתקשר אליו או לא, גוזלת ממך כוחות רבים, וזה מביא אותי לחלק השני של התשובה: לגבי הבולימיה: נראה כי כרגע הבולימיה די משתלטת עליך, ואת מצליחה בעזרתה לרדת קילוגרמים רבים. ברור שבמצב זה את זקוקה לטיפול. הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול בהקדם וללא עיכובים. המצתב הריגשי בו את נתונה משפיע גם כן על המחלה, וככל שתידחי את הטיפול בה, זה עשוי להפוך להתנהגות כרונית יותר ויותר. אם את זקוקה לייעוץ למטפלים, אני אשמח לנסות לעזור. בברכה, טלי פרידמן

מסכים עם טלי שכל גבולות האתיקה הופרו - לדעתי זה חמור מאד - האחריות פה היא על המטפל - מדובר במעשה שלא יעשה - חמור ביותר ממליץ על מטפל מנוסה ומקצועי (לדוגמה טלי - ד"ר קפלן)

מסכים עם טלי שכל גבולות האתיקה הופרו - לדעתי זה חמור מאד - האחריות פה היא על המטפל - מדובר במעשה שלא יעשה - חמור ביותר ממליץ על מטפל מנוסה ומקצועי (לדוגמ טלי - ד"ר קפלן)

שוב שלום.. ראשית ארצה להודות לכם על התשובה המהירה..ושנית רצית לשאול האם נחשב שגבולות האתיקה הופרו גם אם הקשר ה"רציני" החל לאחר חצי שנה שכבר לא הייתי מטופלת שלו.. ושלישית לאחר שעזבתי את הטיפול אצלו המשכתי אצל מטפלת מקסימה ומבינה מאוד אבל לא חל שיפור במצבי.. אשמח אם תוכלו לתת לי את הכתובת של "שחף" או גורמים מטפלים אחרים... ושוב תודה "עידית"

עידית יקרה, לצערי, מה שאת מתארת כאן, למרות חומרתו, קורה לעתים. הקושי אינו טמון רק בהפרת האתיקה המקצועית על-ידי המטפל, אלא גם באופן בו הוא ניצל את מצבך המיוחד ותלותך בו. זו לא רק סטייה מן האתיקה, אלא גם עבירה על החוק (אם הוא מטפל מוסמך). כדי למנוע סיבוך נוסף כדאי שתנתקי אתו כל קשר ותפני מיד, כפי שטלי מציעה, לקבלת טיפול מקצועי הולם. אני מקווה שהאירוע לא יפגע באמון שלך במטפלים, למרות שלא קל להתגבר על כך, ושתאזרי כוחות להמשיך ולטפל בעצמך. בהצלחה, דרור גרין

רציתי להודות על תשובתך אך עלי לציין שהנני תלוי בו באופן של מטפל אלא באופן רגשי של בן אדם, כמו כל קשר ריגשי אחר ללא קשר להיותו המטפל שלי.. ושוב תודה "עידית"

אם היה מגע מיני במסגרת טיפול פסיכותרפי (והמטפל הוא כאמור רופא פסיכיאטר) ואפילו המגע המיני היה בהסכמה הרי שמדובר באונס- יש לכך כבר תקדימים- במקרים דומים נשלחו מטפלים למאסר בפועל למס' שנים בנוסף לשלילת רישיון.

היי דרור... אני מקווה שאתה תענה לי למרות שאני כותבת קצת מאוחר מאז שכתבת לי תשובה...(בגלל החופש) אבל המצב הוא ככה.. מאז שכתבתי לכם את המכתב המצב התפתח ונהיה קצת מסוכן, שהייתי מטופלת בזמן שחיכיתי לתורי פתחתי מעין קשר עם מטופלת נוספת בת 23 גרושה ,בעלת ילדה אך הילדה לא תחת חסותה, סבלה בעבר מאנורקסיה ועכשיו היא סובלת מחרדות ובעלת עבר אישפוזי... בקיצור פעם אחת היא דיברה איתי שהיא רוצה לעבור להיות המטופלת שלו ,ואז בזמנו הייתי ממורמרת שהוא לא רצה להמשיך בקשר(לפני שחודש הקשר) ואמרתי לה שלא כדאי לה, ואז פתאום הוא יצא והיא אמרה לו שהיא רוצה לעבור אליו בגלל שהיא שמעה שהוא חמוד(דבר שגרם לי להיות נבוכה בגלל שלא רצית שהוא יחשוב שאני אמרתי את זה) ופה מסתיים הקטע הזה.. מאז כמו שסיפרתי חודש הקשר ביני ובינו ונהינו "חברים" ולאחר שהבנתי שזה לא יתן כלום נפרדתי ממנו עם כל הצער (והרבה..) הכרוך בכך... יום אחד ראיתי את אותה בחורה בסופר פארם ודיברנו,ומפה לשם אמרתי לה שהיה לי קשר עם אותו פסיכאטר , ואז היא שאלה אותי אם זה היה קשר אינטימי ואני ברוב טיפשותי הודתי בזה..(לאחר שהיא נשבע בילדה שלה שהיא לא תספר..) מאז הקשר קצת חודש עם אותו פסיכאטר ויום אחד הוא אומר לי שהוא כועס עלי וממש לא הבנתי למה, ואז הוא אמר לי שיום אחד הוא היה תורן במיון ואותו בחורה באה לשם והיא השתוללה שהיא רוצה להיכנס ללא תור , למרות שהיו הרבה אנשים ופתאום היא ראתה אותו (הוא סיפר שהיא היתה שתויה) והיא צעקה שאם הוא לא יקבל אותה היא תספר לכולם שיש לו קשר עם מטופלת שלו "הבולימית" , הוא אמר לי שהוא ממש נלחץ בפנים אבל לא הראה כלום. ואז הוא שאל אותי אם סיפרתי משהו ואני הכחשתי ואמרתי לו שלא סיפרתי כלום שהרי זה יסכן גם אותי בגלל שאני דתיה..(מה שבאמת נכון,ואני בעצמי נלחצתי מהסיפור הזה ) בקיצור החלטנו לומר שאנחנו רק ידידים(הוא קרא לזה תיאום גירסאות שזה ממש הצחיק אותי , כאילו שאנחנו פושעים או משהו בסיגנון) בקיצור שוב אני מבקשת את עצתכם בתודה מראש "עידית"