מחזה בעלת הארמון- מהפן הפסיכולוגי

א.ג.נ, שלום, שמנו לביאה וליאור,ואנחנו כותבות עבודה על המחזה: בעלת הארמון\לאה גולדברג.. במחזה בעלת הארמון מסופר על איש בודד(מר זאברודסקי הגרמני) שהוא שומר הארמון. במהלך מלה"ע השנייה מגיעה לארמון, מבוהלת ומפוחדת נערה צעירה בשם לנה, ומר. זאברודסקי שומר עליה מכל משמר. יש לציין, כי היא נמצאת במקום מסתור חשוך ובודד. כשנתיים לאחר שהמלחמה הסתיימה, באים לביקור בארמון זאנד (סופר יהודי מארץ ישראל, שבא לראות את הספרים בארמון) ודורה ידידתו (שתפקידה לדאוג לילדים שעברו את השואה , ולנסות להביאם לא"י.) במהלך הביקור של זאנד ודורה בארמון,הם מגלים בטעות את לנה ונחרדים מהעובדה שהיא אינה יודעת שהמלחמה הסתיימה וחושדת בהם שהם נאצים. מטרת העבודה שלנו היא למצוא טענות בעד\נגד מר.זאברודסקי (מהפן הפסיכולוגי) לקראת המשפט שאנחנו עורכים עליו. (נגד ניצל אותה בכך שלא סיפר לה שהמלחמה נסתיימה בעד: הציל אותה ממוות ודאג לה) אנו מעוניינות לשמוע את חוות דעתכם בנושא, ונשמח ונודה לכם מ א ו ד על כך. בתודה מראש, לביאה וליאור.

שלום, זאברודסקי מיצג את האינטלקטואלים והאריסטוקרטים. יש לו מחויבות מוסרית כלפי המקופחים והנדכאים וכן נאמנות לערכים הישנים. בעיניו הנאציזם הוא חלאת המין האנושי. ההסתגרות שלו בארמון עם לנה מהווה נסיון להתעלם ממה שקורה בחוץ, מהגיל ומהזמן הכרונולוגי. הוא גם משכנע אותה שיש חיים לאחר המוות וגם מעניק משמעות לחייה. במחזה הזה רואים את הקשר המורכב בין מציל וניצול. בהתחלה כשהיא מגלה שהמלחמה הסתימה היא מרגישה מחויבות גדולה וקשר רגשי חזק לזאברודסקי.

עוד חומר כאן:http://www.amalnet.k12.il/meida/sifrut/sifshoa/maamarim/ssi00035.htm