חרדות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/03/2002 | 12:43 | מאת: דנה

אני בת 27 נשואה 3 שנים אמא לילדה בת שנה. לפני כשנתיים החלו אצלי תופעות פיזיות של חרדה (דפיקות לב מהירות, חוסר איפוס טוטלי, פחדים וכו), לא ידעתי שזה חרדה וניגשתי לרופא לאחר בדיקות מקיפות נאמר לי שהכל תקין וזה חרדה. לא לקחתי טיפול תרופתי והתגברתי על כך לבד( המון עבודה עצמית). בנתיים נכנסתי להריון והכל היה נפלא , ההריון ממש עבר מצוין ללא זכר לתופעות החרדה ,אולם כחודשיים לאחר הלידה החלו לי מחשבות נוראיות כל מה שחשבתי עליו היה שלילי, פחדתי מה אם יקרה משהו לילדה שלי? או לי? או לבעלי? זה ממש השתלט עליי במשך כל היום וחשבתי שאני משתגעת. ניגשתי שוב לרופא המשפחה והוא נתן לי סרוקסט, זה עשה לי תופעות לוואי והחלפנו את זה לפריזמה גם זה גרם לאותן תופעות והפסקתי עם הכדורים . שוב החלה העבודה העצמית וממש השתדלתי והרגשתי טוב 5 חודשים, ועכשיו זה שוב חזר , לקחתי קלונקס במשך שבועיים , הרגשתי יותר טוב וקבעתי תור לפסיכיאטר, אולם התור הוא בעוד 4 חודשים. אני חייבת לציין שאני אמנם יכולה לחיות עם זה אבל זה ממרר לי את החיים. אני לא שמחה כמו פעם, בעלי סובל בגללי וכל דבר שכואב לי גם אם זה סתם משהו מיד אני חושבת שיש לי את הדבר הכי גרוע, אם אני מתעוררת בליילה בעקבות התינוקת אני מיד מקשרת את זה לכך שמשהו לא בסדר אצלי, כאילו מפרשת כל דבר הכי קטן שאני עושה. אני כל היום עסוקה וטרודה במחשבות כמובן שליליות על הכל ולא נהנית מהחיים. כולם אומרים לי שזה בגלל שאני בבית בלי עבודה כבר יותר משנה ואני באמת לא עושה כלום בשביל עצמי חוץ מלגדל את הילדה שלי. אני פשוט חסרת מעש וסיפוק וכל הזמן מתנחמת בעובדה שכשאחזור לעבוד לא יהיה לי זמן לחשוב על "שטויות". מה עלי לעשות עד התור אצל הפסיכיאטר? אני פוחדת להשתגע , והאם חרדה זה דבר שיכול להעלם לתמיד???

09/03/2002 | 13:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דנה, ראשית, לא משתגעים כל כך מהר. בוודאי שלא אם את עובדת על עצמך וגם נעזרת בטיפול תרופתי. אנשים שפוחדים להשתגע אינם משתגעים ברוב המקרים. הפחד משיגעון הוא אחד הסימפטומים של החרדה. מה שהוכח יעיל ביותר בטיפול בחרדה הוא שילוב של טיפול תרופתי וטיפול ע"י שיחות. את כותבת שאת נעזרת בטיפול תרופתי ומדברת על עבודה עצמית שאת עושה. זה דבר מבורך ומראה שאת בעלת אישיות חזקה. אלא שעזרה עצמית אינה תמיד יעילה, שכן עד כמה שלא נהייה מודעים לעצמנו, לא נוכל להסתכל על עצמנו מבחוץ. לשם כך דרושה עזרה של איש מקצוע. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית