רוצה לצאת מהצבא על 21

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/03/2002 | 20:23 | מאת: לכולם

היי מה נשמעעע .. נורא קשה לי להתכתב איתכם כי כולי אם דמעות הסטרייה ודכאון.. אתם זוכרים התגייסתי לפני כ 3 חודשיים ומאז רע קשה לי מדוכא לי בחיים ובבסיס. רע לי גם מהמפקדת והאנשים ממש מגעילים. אני רוצה לצאת מהצבא על 21 ואני נורא חווששת מפחדת שזה יפגע ביי בחיים האזרחיים.. האם זה יפגע ביי.. לא יהיו לי עבודות. באמת מדוכא לי.. בקשתי לעבור בסיס זה בלתיי אפשרי אין לי כבר למי לפנות האופצייה היחידה זה לצאת.. דיי לא מסוגלת להיות בבסיס הזה אנה ממכם בבקשה מכולכם עזרו לי אני מפחדת נוראא. ביי המקלידים רטובים ממש ןקשה לי לרשום לכם אז אחכה לתשובה ממכם תודה וביי

08/03/2002 | 22:34 | מאת: איתן

גלית היקרה:( אם את לא מצליחה להשתלב תפני לקב"נית בבסיס. ותיראי מה אפשר לעשות. בקשר לפגיע בך בגלל פרופיל 21. בבנות כמה שידוע לי אין כמעט פגיעה בכלל בגלל הפרופיל. בגלל שבנות לא עושות מילואים. את יכולה אולי להפגע בתפקידים מסוימים שתנסי להתמודד עליהם. אבל יש מספיק תפקידים אחרים ככה שאין לך סיבה לדאוג. אבל תפני לקב"נית ותראי מה אפשר לעשות @-----)----- איתן

08/03/2002 | 23:16 | מאת: HERA

עד גיל 31 (נדמה לי) או עד ילד ראשון. אחותי עשתה מילואים בשבוע שעבר.

08/03/2002 | 22:52 | מאת: "אור

ם לי קשה לכתוב לך תשובה גם הידיים שלי רועדות

08/03/2002 | 23:19 | מאת: א ד י

חמודה, לא כדאי לשלם את המחיר והסבל שאת מרגישה כרגע. לפי דעתי כדאי לך לפנות לקב"ן לשטוח בפניו את החרדות והסבל שלך ולומר לו שידאג לך להעברה מיידית . ואם זה לא אפשרי תשתחררי. חבל על הסבל והמצוקה שלך.

08/03/2002 | 23:21 | מאת: HERA

גלית, קבעת לך תור אצל הקב"ן... למה לא הלכת? זה נראה כאילו שאת ויתרת מראש... ואם זה ככה, אז באמת אין לך למה להישאר בצבא, כי את סתם מתענה. מראש לא רצית להתגייס - זוכרת? - ולמרות כל הרעיונות שקיבלת פה מכולם, עשית מה שמצאת לנכון, בלי לטפל בעצמך... צבא זו מסגרת מלחיצה, וכשנכנסים לצבא עם ים של צרות, אז יש גאות נוראית... לי יש פרופיל 21, אבל לא התגייסתי בכלל... זה שונה. בתעודת שחרור לא מצויינת סיבת הפטור. בכל מקרה, בשביל לצאת על 21 את צריכה להגיע לקב"ן... לא חבל? אם את מגיעה אליו בכל מקרה, תנסי לבדוק קודם איך הוא יכול לעזור לך להישאר במסגרת הצבאית. ועוד משהו - מתי תפסיקי לברוח? הרי את יודעת, שתצטרכי להיפגש עם אנשים ולהיות עם אנשים - גם מעצבנים - כל החיים שלך... תמיד תברחי? לא... זה בלתי אפשרי... יש לך עכשיו את ההזדמנות (בהא הידיעה) לראות איך מסתדרים עם אנשים, שלא בדיוק מתאימים למה שאת רוצה או צריכה...

09/03/2002 | 16:37 | מאת: נזבורה

היי! גליתי, למרות כל מה שאת כותבת, אני עדיין חוששת שזו תהיה שגיאה להשתחרר על פרופיל 21. גם אם זה לא יפגע בך באופן מעשי, בטווח הארוך זה עלול לפגוע לך בדימוי העצמי - יעני: "כולם הצליחו לעשות את ורק אני לא" - ונראה לי שתחושה כזאת היא הדבר האחרון שאת צריכה. בעצמך כתבת שבכל זאת, עם כל הקשיים, יש בבסיס שלך גם כמה אנשים נחמדים. אז מדוע לא להתמקד בהם, להעמיק את הקשרים איתם? את לא צריכה וגם לא יכולה להיות ביחסי חברות עמוקים עם כל העולם. אין חיה כזאת בכלל, אין אף אדם שכולם אוהבים אותו וכולם בלי יוצא מהכלל חברים שלו! את צריכה שניים או שלושה אנשים קרובים, ודרך העמקת הקשרים איתם יעלה הבטחון העצמי שלך ואולי גם תוכלי באמצעותם להכיר עוד אנשים שיתאימו לך - מהבסיס וגם מחוצה לו. ואגב המפקדת שלך - מה היא בדיוק עושה לך? ואיך את מתמודדת עם היחס הרע שלה? אני חושבת שהטוב ביותר יהיה ליזום איתה שיחה, אם זה אפשרי, ולהסביר לה בצורה דיפלומטית מה בדיוק מפריע לך אצלה. למשל אם היא צועקת עלייך בגלל טעות בעבודה - את צריכה לומר לה שאת לא עושה את הטעות בכוונה, שאת מעוניינת בדיוק כמוה שהעבודה תתבצע על הצד הטוב ביותר. ואת תהיי אסירת תודה אם היא תגלה יותר סבלנות וסובלנות, וכל המערכת עשויה רק להרוויח מזה... אבל מעל לכל - את חייבת, פשוט חייבת - להיפגש עם הקב"ן! אל תדחי יותר את הפגישות איתו - את חייבת את זה למען השקט הנפשי שלך! בהצלחה - ומחכה לשמוע ממך הלאה! נזבורה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית