חוש הומור לא מפותח אצל נער מתבגר

שלום ! בני בן 14.5 לוקח את החיים ברצינות יתרה (לדעתי) וממעט לחייך גם כשאני מספרת לו אנקדוטה שצריכה להעלות לפחות חיוך קל. הוא נורא לחוץ בגלל הלימודים האם זו יכולה להיות סיבה לא לחייך? ניסינו להסביר לו שאמנם הלימודים חשובים אבל יש דברים אחרים לא פחות חשובים כגון חוש הומור. הוא לא בדיכאון חלילה אבל בכ"ז זה לא זה . מה עושים? האם זה אופיני לנערים בגילו? במה וכיצד אוכל לסייע לו ?

אני חושב שיש דבר כזה שאדם נולד כשהוא יותר רציני מזולתו. זה לא בהכרח חסרון. אם הוא לא בדכאון, ולא אוהב לצחוק, מה איכפת לכם ? מה יקרה אם תבקשו ממנו שהוא יספר לכם בדיחות, אולי זה ישמח אותו. אבל האמת היא שבלי חוש הומור, קצת קשה לעבור את החיים . בהצלחה ביי

רווית, גם אני כזאת!!!!! עדי

שלום עדי! איך את מתמודדת עם זה ביום יום, בחברה, ובכלל? אודה לך על תשובתך (הכנה)

ההודעה המשורשרת ( הבאה) עבורך.

רוית, יצא לך לראות אותו עם חברים? גם איתם הוא כל-כך רציני? וכן, יש אנשים פחות חייכנים... זה יכול ללכת יחד עם הלחץ שתיארת, אבל לא בהכרח יש קשר. אני חושבת, שאת צריכה לפקוח עליו עין מרחוק, לא לדבר על זה יותר מדי, אבל גם לא להזניח. אם תראי, שהלחץ שבו הוא נתון משפיע עליו מאוד, אז יש אפשרות לערב גורמים בבי"ס. הרה.