אמהות וקריירה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/12/2000 | 14:22 | מאת: דפנה

יש לי תינוק בן 9 חודשים וקריירה בהייטק. כיצד משלבים בין שני הדחפים הללו למימוש עצמי? האם האחד אינו על חשבון השני?

13/12/2000 | 16:16 | מאת: שלהבית

לא. אם תשימי לב כמה זמן מבוזבז יש לך ביום תביני שאפשר לנצל אותו יותר טוב, אז תעבדי בהייטק, והילד יהיה אצל מטפלת או מעון, או מה שזה לא יהיה. אבל כשתחזרי הביתה, (בשעה סבירה כמובן) תהיי אמא של הילד, ולא איזו אמא שעבדה כל היום ועכשיו רוצה שקט, תטפלי בו, תשחקי, תדברי איתו, תצאי לטייל, ותשכיבי אותו לישון, ואם ישאר לך כוח. אולי תוכלי לבלות. אין מה לעשות, לא סתם קראו לפמיניזם "התנועה לסיחרור האישה" . וזו לא טעות כתיב, מלשון סחרחורת.

14/12/2000 | 19:06 | מאת: רוית ניסן

לדפנה שלום. את מעלה דילמה עימה מתמודדות כמעט כולנו (האמהות המשלבות קריירה ואמהות). אין תשובה אחת ברורה לשאלתך. התשובה טמונה ביכולת היצירתית הנמצאת אצל כל אחת ואחת- היכולת לעשות את המעברים ממצב למצב ומתפקיד לתפקיד. חשוב לנסות ולקיים קשר של הנאה הדדית בחלק מהזמן ועד כמה שניתן. קל להציע וקשה ליישם. חשוב שתמשיכי לחתור למימוש עצמי. וויתור על אחד מהמרכיבים יגרור בעקבותיו תיסכול רב ויפגע אף בחלק עליו לא מוותרים. אפשר לעשות את שני הדברים, גם אם זה קשה ואינטנסיבי וחשוב לפעול באופן הטוב ביותר שאת יכולה בכדי לא להיות מוצפת ברגשות אשם. בהצלחה. רוית.

15/12/2000 | 12:01 | מאת: דפנה

רוית שלום. ראשית- תודה על ההתייחסות. אכן הקטע הקשה הינו במעברים- כשאני מגיעה מתפקידי הבכיר בעבודה, ונהיית בתפקיד העבד הנרצע... אני לוקחת את זה בהומור, אבל זה לא פשוט. שלא לדבר על תפקידי הנוספים: להיות אישתו של בעלי, חברתן של חברותי, וכיו"ב. קשה לי ומסובך. דפנה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית