לפסיכולוג/פסיכיאטר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/03/2002 | 10:56 | מאת: אחת

מזה 10 שנים אני סובלת מחרדות . לפני כשלוש שנים טופלתי בטיפול תרופתי +שיחות עם פסיכולוגית . הרגשתי יותר טוב, לאחר כשנה וחצי הפסקתי בהמלצת הפסיכיאטרית עם הטיפול התרופתי ושיחות עם הפסיכולוגית. למעט מקרים נדירים בהם אני נוטלת כדור הרגעה איני מקבלת שום טיפול תרופתי. אני לא מרגישה 100% כמו קודם ואף לא מתקרב לכך האם אני צריכה להסתפק במצבי הנוכחי או שיש מקום לשיפור איכות חיי שנפגעה קשה עקב החרדות (פחות עצמאית יותר תלותית). יש לציין שאני עובדת אמא לשניים על פני השטח הכל נראה בסדר אבל אני מרגישה שאני נמצאת במלחמה מתמדת יום יומית עם התקפי חרדה לא רצויים ככה צריך להיות ??? תודה

03/03/2002 | 11:18 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אחת, בהחלט זה לא צריך להיות ככה. את מציינת שהפקת תועלת מהטיפול המשולב לפני שלוש שנים. אינני רואה מדוע לא תפיקי תועלת מטיפול כזה כעת. ההחלטה נתונה בידייך האם לפנות אל אותו מטפל או לא, אך לדעתי ההפסקה בת שלוש השנים נתנה לך איזו שהיא פרספקטיבה לבחון את הדברים אחרת וכעת תגיעי לטיפול הרבה יותר בשלה, מצויידת בתוצאות הטיפול הקודם ובמה שלמדת על עצמך בהפסקה הממושכת. העובדה שנעזרת בטיפול פעם אחת בהחלט מבשרת טובות לגבי יכולתך להיעזר מטיפול פעם נוספת. אולי החרדות לא ייעלמו לחלוטין, אך הן תתמתנה ומה שחשוב לא פחות, איכות חייך תשתפר, כפי שהיצבת כה יפה את המטרה נכון לשלב זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית