הרטבה

ילדי בן 3 לכאורה נגמל, אבל מפספס המון פיפי, ובגן גם עושה את צרכיו במכנסים. מהי הדרך הכי נכונה להתייחס לפספוס? לכעוס? להתעלם? האם התופעה נורמלית? הוא היה כבר די גמול ולאחרונה התחיל לפספס המון.

שפרה, ייתכן שהילד במשבר. עדי

שפרה שלום כדאי לבדוק האם יש סיבה שגרמה ללחץ או שינוי בסביבה (שהוא בפני עצמו גורם לחץ) בזמן האחרון. זו תופעה נפוצה מאוד, בעיקר בגיל הזה שבו הרגלי הגמילה עדיין לא מבוססים מאוד, שבעקבות שינוי בסביבה או לחץ יש נסיגה. (למשל: כניסה לגן חדש, הולדת ילד חדש במשפחה, מעבר דירה, וכדומה). קשה לתת תשובה כוללנית מבלי להכיר את הילד והמשפחה, אבל אנסה בכל זאת לענות לשאלותיך: לא לכעוס ולא להתעלם. חשוב ליצור מודעות אצל הילד לפיספוס ולנסות להביא אותו למצב בו יוכל להתריע לפני שיעשה את צרכיו. לכן אסור להתעלם. הגמילה המחודשת תיווצר דרך המודעות. הילד בגיל הזה מודע כבר לצורך להתאפק ולא לעשות במכנסיים, בעיקר אם כבר נגמל. מצד שני בהחלט אסור לכעוס או להפגין כלפיו טינה על כך שאינו מצליח להתאפק. זה יכול להביא רק להחמרה של המצב: 1) ליצור רגשי אשמה מיותרים (גם ככה הוא מרגיש לא נוח עם זה) או 2) ליצור מאבק כוחות סביב הנושא שרק יקשה על הפתרון. לא להילחץ. זו תופעה נפוצה מאוד בגיל הזה. לאט לאט ובקצב של הילד הוא יגמל חזרה. כשהוא יחוש אתכם רגועים הוא ירגיש רגוע יותר בעצמו ותהליך הגמילה יזורז. במידה ואינכם רואים שינוי בטווח של החודשיים הקרובים אפשר אז לבחון את הענין מחדש. בינתיים נסו להתייחס לכך כתקלה זמנית וחולפת. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

שפרה שלום רב! האם בנך כבר היה גמול לחלוטין? כיצד עבר תהליך הגמילה ומתי? האם ה"תקלות" הינן רק עם פיפי או שגם עם קקי? האם באמת, כפי שד"ר אורן ציין, קרה משהו בזמן האחרון שעשוי היה להכניס אותו למתח או חרדה? אשמח לקבל ממך תשובות ואז להמשיך ולנסות להבין האם זו אכן תקלה זמנית או רגרסייה המצביעה על קושי כלשהו. תודה. רוית.