מצבי לחץ אצל הילדים אחרי תאונת דרכים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/02/2002 | 14:05 | מאת: flora

שני הנכדים שלי, בני 11 ו 7 עברו בחג פורים תאונת דרכים שנגמרה, תודה לאל, במכות יבשות. הם לא מפסיקים לדבר על זה, בעיקר הקטנה. בלילות היא קצת בוכה. איך עלינו להתנהג? מה להגיד? תודה, סבתא פלורה

28/02/2002 | 14:35 | מאת: HERA

שלום פלורה, קודם כל, אני שמחה לקרוא, שהתאונה גרמה רק לכמה מכות יבשות ולא לגרוע מזה. הכי חשוב זה, לתת להם לדבר על זה כמה שיותר... אבל שזה יבוא בעיקר מהם. אין טעם לשאול אותם יותר מדי שאלות בנושא. אתם צריכים לענות על השאלות שלהם בהתאם לגיל... ילדה בת 7 כבר מבינה משמעויות של כאלה דברים... מה היא שואלת? מה הכי מטריד אותה בכל העניין? יצא לכם לשמוע אם הם מדברים על זה ביניהם? מדיאלוג שכזה תוכלו ללמוד הרבה על המקום שבו כל אחד מהם נמצא ביחס לתאונה. והעיקר - שיהיו בריאים.

28/02/2002 | 16:15 | מאת: adi

פלורה, אני מסכימה עם הרה. עדי

01/03/2002 | 20:08 | מאת: flora

להרה ולרוית,שלום! תודה על התשובות והעיצות. אנחנו מאפשרים לילדים לדבר ולשאול כמה ומה שהם רוצים. לא עוצרים ועונים להם על הכול. לגבי שאלות של הילדה: מה יעשו לנהג שהיה ללא רשיון נהיגה? למה נתנו לו רכב גדול? (זה היה סמיטרלר עמוס סחורה, הנהג איבד את הבלמים ונכנס בהם כשהם עמדו בצומת וחיכו לאור ירוק ) מה יקרה לנו אם הנהג הכועס ימצא אותנו? אלה הן השאלות, וזה קשה. עוד פעם תודה, תודה! פלורה

28/02/2002 | 17:10 | מאת: רוית ניסן

פלורה שלום. ילדים- כמו מבוגרים מגיבים בחרדה לנוכח סיכונים וסכנות שונות. אכן- כפי שכתבה לך הרה- העיקר שהכל בסדר. מעבר לכך- חשוב להגיב באמפטיה לחרדה. לא למחוק את מה שהיה בנוסח:"לא קרה כלום", כי אם- קרה, וזה מפחיד נורא, אבל איזה מזל יש לנו שלא נפצעתם. לצערי תאונות קורות, ולכן יש להבטיח זהירות מקסימאלית בנסיעות ושיהיו קשורים ומוגנים. בהצלחה. רוית.

01/03/2002 | 20:13 | מאת: flora

לרוית, שלום ותודה רבה! אני כתבתי להרה ולך. תודה לך ונקווה לטוב. פלורה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית