לנטע-איך התחיל הדיכאון שלי

שאול סלה כתב/ה: > > שלום לנטע > > היתה לי בימים האחרונים תכתובת מעניינת שבה נשאלתי את השאלה הבאה: > > איך התחיל אצלך הדיכאון ?? > > > > אני חוויתי את החוויה ואני לא יכול לתת תשובה > > הדברים שאני יודע הם כדלהלן : > הדיכאון בחריפותו התבטא אצלי בשבועיים של ייסורי תופת זוועתים > שבעקבותיהם הגעתי מוכה וחבול לפסיכיאטר כמו כלב מילל שנדרס > בכביש > > בשנתיים וחצי שקדמו לאירוע הייתי משותק מבחינה אנרגטית > > ב שמונה השנים שקדמו לאירוע שתיתי כל יום כ 150 מיליליטר של 40% > אלכוהול > מה שמקביל ל 4 פחיות בירה ביום היה לי ארוע חצי שנה לפני הביקור הראשון אצל הרופא שבו ישנתי מיום חמישי בבוקר עד יום שבת בבוקר תוך לגימה של בקבוק וחצי וודקה בעקבות הארוע הזה הפסקתי את השתיה > > בארבעת החודשים לפני האירוע הפחתתי ממשקלי בפיקוח דיאטנית > 15 קילוגרם ממשקלי מה שיכול להצביע על שיבושים בסרוטונין > > בחצי שנה שקדמה לאירוע היו לי הרבה ימים של מצב רוח קודר > > היו לי מספר ימים שבהם חשתי ייסורי תופת למשך מספר שעות > > התחלתי בטיפול תרופתי היו לי שש פגישות עם פסיכולוג לפסיכותרפיה > קיצרת מועד ובמשך שנה התפוגגו התסמינים החולנים באופן הדרגתי > > בשבועיים האחרונים אני במינון מזערי של 5 מג סרוקסט ו 200 מג > טגרטול ליום ואני מרגיש שהרופא צדק > במקרה שלי התרופות סיימו את תפקידם > > אני תיארתי את עלייתו ונפילתו של הדיכאון > > אני חוויתי את החוויה ואין לי את התשובה מאיפה זה התחיל > למה זה התחיל ואיך זה התפוגג > > אני מקווה שמבחינתי הדיכאון יהיה כמו ישו > > הוא ישוב רק ביום הדין כשיפתח החותם השביעי > > תודה שאול > > לנטע - את לצערי בעלת ניסיון יותר ממני האם את תומכת בהשערתי > שהדיכאון החל כשיבוש הורמונלי טהור אבל במקביל היווה חויה > מתקנת להתמודד עם תופעות ניאורוטיות ??

היי שאול, אתה מתאר את מה שקדם להתפרצות הקשה של הדכאון. כפי שאתה יודע אני לא חויתי לאורך זמן דכאון קליני. יומיים בלבד בחיי הרגשתי נורא ואיום, כמו נלקחה ממני רוח החיים, תחושת אפסות וריק. זה היה מפחיד, ולשמחתי חד-פעמי. אני יודעת שאצל נשים שיבושים הורמונליים אכן גורמים לדכאון ולחרדות. אין לי מושג מה קורה למין הגברי. כנראה שזה אכן חוויה מתקנת שכן נאלצת להתמודד עם תופעות נוירוטיות שהיו מנת חלקך זמן רב. אני יודעת שאלמלא התרופות לא היית יכול להתחזק ולעבור בשלום ממצב כמעט ללא מוצא למה שאתה עכשיו. הנסיון שלי בתרופות הוא 7 חדשים בלבד ואני לוקחת סוג אחד - סרוקסאט. כמוך אני מקווה שאגיע לשלב בו אתחיל לרדת במינון ולא אצטרך את "הקביים" האלה.