תיסכול

אני בחורה בת 28 גרושה +2 ושמנה אני כול כך מתוסכלת מהחיים שלי אני סובלת ממניה דפרסיה הבריאות שלי לא הכי טובה אין לי חברה אני בודדה ואני לא עובדת אני מרגישה עם זה רעה. מצב כזה יכול לשגע אותי. אין לי חבר אני כעקרון בחורה טובה עם נשמה אני לא שלילית.

כן ניתן להבין את התסכול - מה השאלה ?

איך יוצאים ממצב כזה שהוא נמשך המון זמן

hen יקרה, המצב שאת מתארת אינו קל. את אמנם אינך מבקשת תשובה לשאלה כלשהי, אך הצורך שלך בתגובה ברור מאליו. כתבת שאת בחורה טובה עם נשמה, ושאת לא שלילית. כאשר אני מנסה להבין למה את מתכוונת, עולה בי המחשבה שאולי את רואה במצבך, ובמחלתך, מעין עונש לא מוצדק. כאילו שאלת, למה כל זה מגיע לי? אני בטוח שאת צודקת. שאת בחורה טובה, ושלא מגיע לך כל עונש. אבל המחשבה שמדובר בעונש עשויה לשתק ולמנוע ממך לשפר את מצבך. האמנם מדובר בעונש? מניה דפרסיה היא מחלה הניתנת לשליטה באמצעות טיפול תרופתי, ואני מקווה שאת מקבלת טיפול כזה. את, כמובן, אינך אשמה במחלה, ואם הצלחת להתמודד איתה עד כה, הרי שיש בך כוחות וכוח סבל, שאם תרתמי אותם שוב לעזרתך יסייעו לך גם בתחומי החיים האחרים. את מספרת שאת גרושה + 2, שאת שמנה ומובטלת, ושאת בודדה ללא חברים. כל אלו אינם מחלה, וכמובן שאינם עונש. בכך אינך יחידה, ואם תמשיכי לשוטט במבוכי האינטרנט תמצאי פורומים לא מעטים, ובהם אחרים הנמצאים במצבך. למה שלא תחלקי אתם את תחושותיך, ותלמדי איך הם מתמודדים עם קשייהם? באמצעות הפורומים השונים את עשויה להכיר אנשים רבים הנמצאים במצב דומה, וגם לקשור אתם קשרים. בברכה, דרור גרין

hen שלום רב, אני מצטרפת להמלצותיו של דרור. החשפות "עדינה" וזהירה מצידך, אל פורומים באינטרנט או אף קבוצות תמיכה שונות (במציאות) עשויות לעזור לך לצאת מעט מהמעגל בו את שרויה. הכרות של תחומים חדשים ואנשים חדשים, מתוך הבנת הקושי שלך והשיתוף של אחרים במצוקתך, יכולה לעזור לך להשתחרר מעט מהמועקה והדיכאון. בהצלחה, בבכרה, טלי פרידמן