כמעט מיואשת...צריכה עזרה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/02/2002 | 16:54 | מאת: אנסטסיה

אני בחורה בת 26 ומעולם קודם לכם לא היה לי חבר רציני. עכשיו יש לי חבר כבר חצי שנה. אנחנו יום יום יחד, הוא כמעט גר אצלי והחלטנו על מגורים משותפים. החלטנו על קניית דירה (משום שזה משתלם יותר כלכלית משכירת דירה). לאחרונה אני סובלת ממתחים עצומים ובלתי פוסקים, מפחד ובלבול לגבי הצעד הזה ולגבי מערכת היחסים. אני חברת סבלנות אליו, מבוהלת וכל זה רק מהפחד מהשינוי. אני אוהבת אותו אבל עדיין לא בטוחה במיליון אחוזים בו אם כי אני חושבת שהספקות התעוררו לאחרונה רק מהפחד הזה. אני כל כך מבוהלת שסובלת ממתחים נפשיים עצומים שמקשים עלי מאד את התתמודדות ואת החיים. אני לוקחת 2 כדורי סרוקסט ביום (40 מ"ג) וזה לא עוזר למתחים. רק קלונקס עוזר אבל אמרו לי שכדאי לקחת כמה שפחות ואני לא יודעת מה לעשות. שום שיטת הרפיה שניסית לא מצליחה להרגיע אותי ואני מרגישה כמו מישהי שמסתובבת אחוזת אימה. אני לא יודעת מה לעשות. מישהו יכול לעזור לי?

לקריאה נוספת והעמקה
24/02/2002 | 17:34 | מאת: איתן

יש לך סיבה לא לסמוך עליו??? קרה משהו שגורם לך לזה???? את יודעת,זוגיות מבוססת על אמון בין בני זוג. זה שהייתם ביחד אחד אצל השניה ולהיפך לא הפריע לך???? מה השתנה כל כך??? את לא בורחת מהבית שהכרת. בכל רגע שתירצי את יכולה לחזור לשם. הגודל של הארוע גורם לך לפחדים ולמתחים. תנסי לפשט את הבעיה, תשאלי את עצמך שאלות. לדוגמה: למה את בעצם לחוצה? מה כבר יכול ליהיות? תכניסי לעצמך לראש שאת בסה"כ משנה מקום. קודם היית בבית ועכשיו את כאן בדירה חדשה. פשוט תפעילי על עצמך פסיכולוגיה. תכנסי לדירה שאתם רוצים לקנות. ופשוט תשבי שם קצת. תסתכלי מסביב תדמיני לך איך זה יראה. את לא עוברת מדינה. את עדיין בארץ. תמיד תזכרי שבכל רגע נתון את יכולה לחזור לבית שלך. אני לא יודע מה המצב האמיתי שלך ואני לא בעל מקצוע לכן בקשר לתרופה שאת לוקחת אני לא הגיד לך אם זה טוב או לא טוב. בכל מיקרה כדאי שתנסי טיפול פסיכולוגי אולי שם תמצאי פתרון. אולי את צריכה כלים להתמודד ולא תרופות. אז תבדקי עוד אופציה. אולי בכלל תצליחי להתמודד לבד עם הרעיונות שנתתי לך. בקיצור ולעניין תבדקי אופציות נוספות:) בהצלחה @-----)---- איתן

24/02/2002 | 17:50 | מאת: ש נ ה ב

ערב טוב אנסטסיה אינני מבינה בתרופות, לכן אנסה לעזור לך מתוך תחושת בטן שלי. אני חושבת שהגוף שלך לא שלם עם ההחלטות שלך, כי ייתכן שהוא חושב שחצי שנה של היכרות עם בן זוגך אינן מספיקות בכדי לעשות החלטות הרות גורל. אינני מכירה אותך, אבל אני הייתי מציעה לך מתוך ניסיון: ל - א ל - מ- ה- ר!! בתחילת דברייך ציינת את העובדה שזה למעשה בן הזוג הראשון והרציני שלך, וניתן להבין בין השורות כי התופעות הקשורות בחרדה ובבלבול בעצם התחילו בד בבד עם ההחלטה של להתמסד ולרכוש בית. אני חושבת שגם אני היום, "ממרומי גילי", ולאחר מסקנות שהצלחתי להסיק לאחר כשלון נישואיי, הייתי מקבלת כאב בטן לא קטן, אם הייתי צריכה לעשות החלטה כל כך רצינית , שבעצם נותנת גושפנקה לזוגיות, כי רכישת נכס ביחד= מ-ח-ו-יי-ב-ו-ת. את באמת צריכה לבדוק עם עצמך בשקט, האם זה העיתוי הנכון לך? האם זה האיש הנכון? הגוף שלך ימשיך לשדר את כל אותן חרדות וחוסר בטחון כל עוד לא תתני לעצמך דין וחשבון על מה שאת באמת מרגישה וחושבת. לדעתי עלייך לשתף בכך את חברך, ואפילו לשקול קבלת ייעוץ איתו ביחד. אל תחששי. מאוד ייתכן שהעיתוי המאוחר והנכון יותר של המבצע הזה, לאחר הבדיקות הנכונות, וההגעה להשלמה, יעלימו ממך את תחושות החרדה, ולא תזדקקי יותר לתרופות. להערכתי- כל זה יהיה נכון כשתגלי לגוף ולנפש שלך שאכן ללא ספק זהו האיש שלך. אין טעם שתתיסרי בחרדה ובמהפכה. המון בהצלחה ממני ש נ ה ב

25/02/2002 | 06:54 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, הרבה מצבים חד פעמיים הנם מתמשכים, רוויי דילמות, ובעלי יכולת הרסנית להוציא אותנו מאיזון. כנראה טוב ונחוץ שתפני להוועצות שתיקח בחשבון את ההתאמה שלך לשותפות בכלל, ולזוגיות איתו, וכן את עניין המחוייבות הכספית . הקניית טכניקות הרפייה צריכה להשתלב בזה. אם תרצי הפנייה, פני למייל האישי שלי עם ציון אזור מגורייך - ואנסה לכוון הלאה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית