קונפליקטים עם בן הזוג

שלום... למעשה זו הפעם הראשונה שאני פונה ליעוץ פסיכולוגי כל שהוא... אני נשואה באושר רב 3 שנים. בעלי בן 29, עד גיל 20 היה דתי, בא ממשפחה דתיה,אך עזב את הדת. אני הכרתי אותו כחילוני וכך גם אנחנו חיים עד היום. לאחרונה הוא התחיל בתהליך של חזרה בתשובה למקורות שההוא עזב לפני כמה וכמה שנים וקשה לי מאוד לקבל את זה. הוא רואה בזה דבר טוב מאוד שקורה לנו אבל בעיני אין יותר גרוע לזה. איני נמשכת ומתעניינת בתחומים שמעסיקים אותו כל כך כיום, ואני חשה שחלק גדול בעצם מהחיים שלו, איני שותפה לו. אני יכולה להיות שותפה אם אני רוצה אך זה מצריך ויתורים כל כך גדולים מבחינתי ואני לא מוכנה לעשות אותם כעת מה גם שאני מאמינה שהרצון לעזות צריך לבוא מהלב, ואני לא אהפוך לדתיה רק בגללו, זה צריך לבוא ממני ואני לא רואה צורך לזה כרגע. אני בהריון ראשון עכשיו וכל האוי ודאות הזו גורמת לי יגון רב. בעלי לא מבקש ממני לעשות דברים שאיני רגילה להם, כמו שמירת שבת, וגם אומר שלעולם לא יבקש ממני לבצע דברים שאיני שלמה עימם אך עצם השינוי המהותי שחל בו מעלה לי ספקות רבות בקשר לעתידנו המשותף, וזה פשוט גורם לי לבכות ימים על ימים שלמים אני יוןדעת שלא תוכל לעזור לי לפתור בעיה זו בשתי דקות באינטרנט, אבל אולי כן תוכל לעזור קצת? תודה מראש.

שיר יקרה, את צודקת. קשה לפתור בעיות באינטרנט בשתי דקות, ופורום אינו תחליף לטיפול ולייעוץ רציני. נדמה לי שהקושי שלך אינו נובע רק מהחזרה בתשובה, אלא מכך שבן זוגך בחר בתהליך שעשוי לשנות את חייו, מבלי שיהיה לך חלק בכך. שינוי כזה, גם אם היה מדובר בתחום אחר ולאו דווקא בחזרה בתשובה, אכן עשוי לפגום בזוגיות ובקשר הזוגי, וטוב את עושה שאת מנסה להקדים רפואה למכה, ולנסות כבר עכשיו להבין את מה שקורה לכם כזוג. אני מאמין שכדי לפתור בעיה מסוג זה, עליכם למצוא את הדרך להידברות ולשיתוף, כדי למצוא את הפשרה שתתאים לשניכם, ותאפשר לכם להתמודד יחד עם השינוי בחייכם. ניתן לעשות זאת באופנים שונים. אם התקשורת ביניכם טובה, וקיימת נכונות לדבר ולהקשיב ולהבין ולוותר, אתם יכולים לעשות זאת בעצמכם. זה אינו תהליך פשוט, וחשוב שתקבעו זמנים לדבר על כך ולבחון את הקורה ביניכם. לעתים, זה לא מספיק, ובמקרה כזה כדאי מאוד להתייעץ עם איש מקצוע, וזה יכול להיות פסיכותרפיסט או פסיכולוג שיקבל אתכם לטיפול זוגי. אם תרצי מידע נוסף בנוגע לאפשרויות הטיפול, אני בטוח שנוכל לסייע לך בכך. בהצלחה, דרור גרין

דרור , תודה רבה על עצתך הנבונה, אפשר להגיד שקלעת בול לתחושותי והרגשתי. אכן התקשורת בינינו טובה ואנו מדברים כל הזמן ומתעמתים עם נקודות המפריעות לנו על מנת שנמצא להם פתרון ונוכל להמשיך הלאה בחיינו. לשנינו הקשר בינינו הוא הדבר החשוב ביותר. עם זאת, החרדה שאני חשה שאנו מתרחקים קיימת ונמצאת. אולי אני ביקורתית מדי כלפיו ולא מוכנה לקבל שעל כל אדם עוברים שינויים ואיני יכולה לצפות שהמצב ישאר סטטי. אולי גם יש לי כל מיני דיעות קדומות ודת מתקשרת לי ישר לדוסים לבושים שחור, פיאות ושטריימלים. אני לא יודעת להסביר כל כך למה יש לי אנטי כל כך גדול לכל הנושא, אבל בעלי רק מבקש ממני להקשיב ולהיות פתוחה ולדברים אחרים וזה מעצבן אותי נורא ואני לא מוכנה לשמוע על זה. הוא לא מבין למה אני חושבת שהעיסוק שנושא החדש שמעניין אותו בא על חשבוני והא טוען שזה ממש לא ככה, אבל זה החשש שלי. הוא רואה בשינוי הזה שעובר עלינו דבר טוב מאוד ששקורה לנו, ואני רואה בזה דבר מאוד רע. אני מסכימה איתך שהייתי כנראה מגיבה אותו הדבר גם אם היה מדובר בנושא אחר לחלוטין שאינו קשור בדת, שארין לי קשר אליו והייתי מרגישה שבעלי מתפתח לכיוון מסויים שאין לי חלק בו. איני יודעת איך להתמודד עם זה. אשמח לקבל את הצעתך ועזרתך, וכן עיצות להכוונה כפי שהצעתך, במידה ואכן לא נוכל להתמודד עם הבעיות לבד. שוב, אני מודה לך מאוד. אמנם מעל גבי האינטרנט, אבל עזר לי מאוד לשוחח על זה עם מישהו, לא שיתפתי בזה אף אחד אחר , אפילו לא את משפחתי הקרובה לי מאוד. שיר

תתארי לך שבעלך היה מחליט להיות צמחוני, הוא היה מרשה לך להמשיך לאכול בשר, ועופות ונקניק, ובשבילו, את תצטרכי לבשל סיר קטן של ירקות, האם היית עושה את זה? אני רואה את ההן הזה בראש שלך. הוא לא מכריח אותך להיות דתיה, אבל הוא מציע לך לראות את מה שהוא עושה, את לא חיבת לקבל, אבל את בהחלט יכולהלהרחיב את האופקים. וללמוד יהדות, זה חלק מהחיים שלך, כי את יהודיה. בתור עצה אישית, - תחשבי על התינוק שלך, אם תתנגדי כל הזמן לדרך של הבעל, א. זה לא יעזור. הוא ימשיך בדרכו, ובסוף הנישואין שלכם יתפוררו. ב. זה רק ידחף אותו לדרך ההיא עוד יותר ובקיצוניות, ואז הוא אולי לא יקבל אותך גם כך. כשמתחתנים זה לא תעודת ביטוח שאף פעם לא משתנים. יש זוגות שאצלם המצב הפוך. היא חוזרת בתשובה, והוא צועק הצילו. אז מה? כל החיים משתנים, מבחינת עבודה, מקום מגורים, מקצוע, מבנה גוף, מבנה משפחה, וגם אמונות ודת. זו לא סטיה מהנורמה . בפרט בעלך שהיה דתי, עזב את הדת חי כך כמה שנים, התחתן, ועכשיו שהוא מכיר את 2 הצדדים, החליט שהוא מעונין בצד הדתי ולא בחילוני, לקחת בחור כזה , תתמודדי. מצידו, הוא דוקא יותר אוביקטיבי ממך. הוא מכיר את 2 הדרכים. והוא לא מבקש ממך להיות דתיה, אולי למעט מספר דברים שיבקש ממך עבורו, כמו לשמור כשר, ומקוה, הוא לא יכריח אותך לשמור שבת וכדומה, אבל הוא מאוד רוצה שתבואי לראות, ללמוד. מה איכפת לך? לכי תבדקי, טוב, אז תלכי איתו, לא טוב, תמשיכי בדרכך, תוכלו לחיות יחד בהבנה הדדית מלאה, יש זוג אחד כזה מאוד מוכר, נתן שרנסקי, חילוני, ואישתו, חרדית. מישהו שמע שהם חיים רע? להפך, הרבה מקנאים בזוגיות שלהם. מה בעלך מבקש ממך? לבוא לראות, אם היית מבשלת משהו, והוא לא היה מסכים לאכול כי זה לא נראה לו, מה הית אומרת לו : "}תטעם" אם זה לא טעים אל תאכל. וזה הוא בעצם אומר לך "תבואי, תראי, תלמד י את לא חיבת לאכול." אם את באמת אוהבת אותו, את צריכה לעשות צעד לקראתו. ואם את לא מסכימה עם מה שהוא עושה, אז את כנראה לא אוהבת אותו מספיק. אם את נשואה באושר רב כמו שאת אומר. אז מישהו אצלכם מוותר הרבה, או הוא או שאת, או ששניכם, בדרך כלל זוגיות נורמאלית, זה כל אחד מותר קצת. ואם את לא מוכנה לעשות צעד אחד לקראתו. תשכחי מזהשאת נשואה באושר רב, את לא, את נשואה בדמיון של אושר רב.