תינוק בכיין

שלום. יש לי תינוק שלא מפסיק לבכות. אין לו כל בעיה רפואית. אני נמצאת בחופשת לידה ולא נהנית בכלל. מה אתם מציעים לי לעשות?

דלית שלום ומזל טוב! אני חושבת שהוא עובר תהליך הסתגלותי מהחיים ברחם (שהיו מבחינתו ממש 10) לחיים שבחוץ (מבחינתו זה ממש רע. התאזרי בסבלנות. עדי

דלית שלום בן כמה התינוק כעת? האם זה ילד ראשון? אנסה לתת כמה נקודות למחשבה. פעמים רבות יש משהו מטעה בחופשת הלידה. את תשמעי לא פעם גברים שאומרים לנשותיהן בחופשת הלידה: מה כבר יש לך לעשות כל היום? את בחופש ואני צריך לעבוד. חוסר ההבנה של הגבר אינו סתמי. לכאורה מדובר בתקופה פנויה וקלילה. אולם רוב האימהות מדווחות שאין זה כל כך פשוט וקל. תחושתך שאינך נהנית מתרחשת פעמים רבות ועולה תחושת אכזבה מכך שהחופשה אינה כזאת. אגב, זה לגמרי לא מהנה, או שזה לא מהנה במידה שרצית? חופשת לידה היא זמן להסתגלות הדדית של ההורים והתינוק. (ואני מדגיש ההורים ולא האם). התינוק בחודשים הראשונים מנסה להסתגל לעולם שבו ישנו הוא, והסביבה. ברחם זה היה הוא לבד, לפחות כך נדמה היה לו. הסביבה נשמעה אז כקולות עמומים ורחוקים וכל צרכיו סופקו בצורה מושלמת על ידי גוף האם. למשל, ברחם ישנה הזנה תמידית. התינוק לא מרגיש לעולם רעב. חישבי איזו חוויה מפחידה ומרגיזה זה להיות פתאום רעב ותלוי בחסדי הסביבה לסיפוק הרעב. התינוק לא יודע להגדיר את התחושות הלא נעימות והוא בוכה. פעמים רבות המערכת הגופנית אינה בשלה עדיין. לכן ישנם תינוקות רבים הסובלים מכאבים שונים. הנפוץ ביותר הוא כאבי בטן וגזים בעקבות אכילה. מניסיוני כהורה דווקא, ניתן להיעזר בתכשירים שונים כדי להקל על הכאב. למשל, תחליפי סויה במקום חלב שקשה לעיכול בגיל זה, וחומרים אשר מקלים על כאבי הבטן ונוגדים את הגזים (סימיקול ועוד). בכי של תינוק צעיר נובע בד"כ ממשהו שמציק לו. האפשרויות בגיל הצעיר אינן רבות כל כך: רעב, כאב (בטן), צורך בהחלפה ולפעמים פשוט רצון בחיבוק מרגיע. לעיתים משהו מפחיד תינוק צעיר ואז יהיה בכי פתאומי (למשל בהלה פתאומית ממים באמבטיה) אבל זה לא ימשך בטווח ארוך. צריך לנסות ולהבין מה מקור הבכי, אבל לקחת בחשבון שיש גם תינוקות בכייניים יותר ובכייניים פחות. זוהי דרך הביטוי הטבעית ביותר בטבע האנושי ואולי אפשר גם להתרגל לזה ופחות להילחץ. זה יכול לשנות באופן משמעותי את ההרגשה סביב זה. לבסוף, בואי נתרחק לרגע מהתינוק ונדבר עליך. הרי גם את עוברת משהו מאוד משמעותי. התקופה הזו יכולה להיות רגישה מאוד, הן בשל שינויים הורמונליים בגוף, אבל לא פחות בגלל השינוי הרב באורחות החיים. גם אם זה אינו ילד ראשון החוויה יכולה להיות קשה. ולכאורה זה נורא מוזר שהולדת ילד, שהיא דבר כל כך נפלא, יכולה להיות בעת ובעונה אחת גם כל כך קשה. נסי לדבר עם אמהות נוספות ולקבל מהם טיפים ורעיונות. כך גם ממרפאת טיפת חלב באזור מגוריך (יש להם גם אתר מצויין באינטרנט). נסי לבקש מקרובי משפחה לעזור לך. אפילו שעה אחת במהלך היום שבה תצאי מהבית לבד, את עם עצמך או עם חברה, לשתות קפה ולאכול עוגה בבית קפה, ישנו את פניו של כל היום. זה אפשרי גם אם את מניקה, רק דורש תכנון טוב יותר. אם יש משהו יותר ספציפי תשאלי וננסה לענות. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

דלית שלום!!! קראתי את פנייתך ואת התשובה המעמיקה שד"ר אורן ענה לך. אני שומעת את המצוקה הגדולה בה את שרויה, טוב עשית שפנית לבקש תמיכה והדרכה. אינני יודעת את גיל תינוקך ולא מכירה את מערך התמיכה הקיים בעבורכם(בן זוג, סבתות, חברות ועוד). באמהות עשויים להיות לא מעט רגעי בדידות ולחוסר ביטחון. חשוב מאוד לשוחח על הקשיים ועל הדילמות ולדעת לבקש עזרה כשצריך. לגבי הבכי- שוב- תלוי בן כמה תינוקך, אבל בכי הינו ראשית התקשורת. לתינוק אין אמצעים נוספים לבטא את מצוקותיו. חשוב לנסות ולהבין את הסיבות לבכי. דלית- אני מזמינה אותך לשוב ולפנות אלינו עם יותר פרטים, ואנו נעשה כמיטב יכולתנו לעזור. בהצלחה. רוית.

דלית צר לי לקרא שאינך נהנת מחופשת הלידה. אני מקווה עד שתשובה זו תגיע אליך כבר תוכלי לראות במהלך השהייה עם תינוקך כמה דברים נעימים. נסי לראות בבכי של תינוקך שפה בה הוא משתמש כדי לתקשר. לא כל בכי הוא סימן למצוקה. כשתינוקך מתחיל לבכות הקשיבי תחילה ונסי לשמוע מה הוא אומר(רעב, שעמום..) ואז גשי אליו רגועה ונינוחה . ונסי לנהל איתו דו שיח רגוע. עצם הרוגע שלך יסיעו לתינוקך לצאת ממעגל הקסם של בכי , במקביל העזרי בכל הסובבים לתמיכה וסיוע כדי שתוכלי לנוח מעט ולחזור לעצמך. אחי שתנוחי נסי לחשוב על כמה דברים מהם נהנת היום יחד אם תינוקך אני בטוחה שיש הרבה רגעים קטנים ויפים כאלה.