ל HERA עצב והפחתת המינון

הרה שלום אני יודע שאסור לערבב בין עצב לדיכאון ואני יודע שכרגע אין תסמינים דיכאונים למרות הפחתת המינון . יש חלל שנפער בתוכי בעקבות האבל ובשל כך אני עצוב אני חושב שהרופא שגה בהחלטתו להתחיל את הפחתת המינון פחות משבוע לאחר שקמתי מהשבעה . הרופא הפיל עלי תיק כבד שבגינו אני חייב להרים את הכפפה כי אין לי בררה הרופא אמר לי שאם אני ארגיש צורך אני יכול ביוזמתי לחזור למינון הקודם ואם אני ארים ידיים אזי הפסקת הטיפול התרופתי לא תתבצע לעולם כי תמיד יהיו צרות ותמיד יש מיכשולים בחיים אם אני אפנה לחוות דעת נוספת אני מזמין לעצמי כאב ראש מה דעתך ? תודה שאול

לילה טוב, לפעמים יש בלבול רב בין עצב לדכאון... אבל אתה מכיר את שניהם מקרוב, ויודע להפריד. שאלת את הרופא מדוע הוא החליט על הפחתת המינון דווקא בתקופה של אבל? אולי יש לו מטרה... לדעתי, אין צורך בחוות דעת נוספת - אתה מכיר אותו תקופה די ארוכה, הוא הרים אותך מהקרשים... לפני שפונים למישהו אחר, צריך לתת לו קצת קרדיט... חוות דעת נוספת אפשר לקבל תמיד... יש משהו במה שהרופא אמר... אנשים מפתחים תלות פסיכולוגית בתרופות... יש חשש להפסיק... שאלות בסגנון: "אם טוב לי עם התרופה, אז למה להפסיק?" או "ואם זה יחזור?" ולכן דעתי היא - ואתה כבר מכיר את הדעה הזו - שיש לשלב בין טיפול פסיכולוגי לטיפול תרופתי... כי הטיפול הפסיכולוגי מקנה גם את הכלים להתמודדות בלי התרופות... אבל אני מקבלת את מה שכתבת לי לא פעם - שלא לכל אדם מתאים טיפול פסיכולוגי (סליחה אם אני לא מדייקת... הזכרון שלי לא משהו)... אני מוכנה לטוס עכשיו לאוסטרליה, אם שם יבטיחו חיים בלי צרות ומכשולים... אבל אין כזה דבר... מה שמשנה בעצם זה החוסן הפנימי ויכולת ההתמודדות. יש אנשים שמתפרקים בכל פעם שצל של משבר חולף לידם, ויש כאלה שמצליחים להתמודד עם דברים קשים... אבל לכל אדם יש סף-שבירה מסויים... הרה.

היי שאול מה שלומך? , תרשה לי להביע דעה ולומר לך שתחושותיי אומרות שאתה נמצא בטיפולו של רופא טוב ומסור, שכנראה מכיר אותך לא מהיום- (ע"פ תגובתה של הרה). אני חושב שגם אם הוא שוגה בהפחתת המינון אתה עדיין יכול לסמוך עליו משום שנתן לך את האופציה לחזור למינון קודם, סך הכל הוא רוצה שתתמודד עם המצב, ואם תסמוך גם ובעיקר על עצמך , אני מאמין שתצליח. לאור זאת חבל (לדעתי) להתחיל את כל "המגילה " אצל רופא אחר. לילה טוב.